שלטי הגיבורים על שבת נז:

לפי דברי מיי' פ' כ"ג מהלכות שבת וסמ"ג לאוין ס"ה הערמה זו הותרה לכל אדם ל"ש אם הוא צורבא מרבנן או לאו והרא"ש והטור א"ח סי' שי"ד כתבו דלא הותרה אלא לצורבא מרבנן וכן מוכח גירסת הספרים:

לפי דברי הטור א"ח סי' שי"ט ולפי דברי הר"ן איכא פלוגתא דלמיי' פרק ח' מהלכות שבת לא שרי נתינת מים ויין אפי' צלולין לתוך המשמרת אלא לתוך סודרין וכפיפה דוקא וכשהן עכורין אפי' לתוך סודרין ובכפיפה אסור ושאר הפוסקים מתירין מים ויין צלולין לתוך המשמרת ומשקין ויין עכורין לתוך סודרין וכפיפה ולפי דברי הרשב"א שהביא המגיד משנה פ"ח מהל' שבת לא פליג מיי' עם שאר פוסקים דגם איהו שוה לשאר הפוסקים שהבאתי אלא שלדברי הרשב"א ופירושו קשה א"כ דיין צלול מותר למיי' ליתנו בתוך המשמרת בשבת למה כתב הכא גבי יין מגתו שהוא כיין צלול שנותנין אותו בתוך הסודרין דוקא ולא בתוך המשמרת כי לדברי שאר הפוסקים יין מגתו שרי לתת אותו אפי' בתוך המשמרת ומן התימה היאך חולק מיי' על תלמוד ערוך ועוד תימה עליו היאך מתיר לתת מים בסודרין לסנן דהא שייך בהו ליבון ושאר הפוסקים אסרו נתינת מים בסודרים וכל הבגדים שוין באיסור ליבון כמו שכתב הטור א"ח סי' שי"ב: לשון ריא"ז ואע"פ שבשאר ימות השנה אסור לסנן היין עכור במסננת מותר לסננן בסודרין ובכפיפה מצרית כדברי מז"ה ולי נראה שהסודרין וכפיפה מצרית הרי הן כמסננת ולא התירו לסנן אלא יין צלול כמבואר בקונטרס הראיות:

רש"י ומיי' פכ"ב מהל' שבת וטור א"ח סימן שט"ו וסמ"ג לאוין ס"ה כתבו הטעם משום שאם היה מכסהו כולו היה כאן אהל ואע"פ שאין אהל בכסוי כלים שאני כובא שהוא רחב הרבה ולפי זה צ"ל דמיירי שאין החבית מלאה שאל"כ אין כאן אהל בפחות מחלל טפח והראב"ד כתב משום דכי מכסה כולה מחזי כמשמר' ולפי זה אין חילוק בין החבית מלאה או לאו:

לשון ריא"ז לא יהדק אדם קשין וקיסמים בפי הכלי שמוציאין בו יין עכור מן החבית לפי שדומה למסננ' והמריק יין צלול או שכר צלול מכלי אל כלי בנחת בדרך סינון מותר ובלבד שלא יריק כדרך סינון השמרים שהן בשולי החבית שהן עכורים כמבואר בקונטרס הראיות: