שלטי הגיבורים על שבת נג.

ומז"ה אומר שאינה מוחזקת בכך עד שימותו ג' בנים מחמת מילה והד' לא תמול בשמיני וכבר ביאר בקונטרס הראיו' שהולכין במקום סכנה להקל וסומכין על החזקה זו בב' פעמים ושיטת ר"י כדברי וכן סומכין על חזקת האחיות וכמו שמבואר בפרק הבא על יבמתו בהלכה אחרונה כיצד היו ג' אחיות ומלה הראשונה בנה בח' ומת וכן שניה שלישית לא תמול עוד בשמיני וכ"נ בעיני לומר באחים ובאב ובנו ובן בנו שהוחזקו למות בניהם כך כמבואר בקונטרס הראיות:

מדברי רבינו ומיי' פ"ב מהל' מילה משמע להדיא דדוקא ביום ראשון ושלישי שחל להיות בשבת שרי לרחוץ אבל לא ביום שני ומלשון הטור או"ח סי' של"א נראה דגם ביום שני שחל להיות בשבת שרי לרחוץ והר"ן הביא דעות המתירין לרחוץ גם ביום שני:

לפי דברי רבינו ומיי' פרק ה' מהל' מילה וסמ"ג עשין כו והרא"ש והטור י"ד סימן רס"ו דס"ל דאפי' לצורך מילה לא התירו אמירה לנכרי בדבר שיש בו איסור דאורייתא אלא בדבר שיש בו איסור מדברי סופרים א"כ אסור לומר לנכרי לחמם מים לצורך רחיצה שלפני המילה ואין רוחצין אותו לפני המילה אא"כ יש כאן מים שחממן הנכרי לצרכו או שעבר ישראל וחממן בשבת וכן נמי אם היו לו מים חמין מע"ש אבל במים שהוחמו בשבת אסור לרחוץ דאין היתר לחמם ולא לומר לנכרי להחם מים לצורך רחיצה שלפני מילה ומתוך כלל זה כתבו אלו הפוסקים שאם היה לו סכין במקום אחר שצריך להביאו דרך רשות הרבים דאסור לומר לנכרי להביאו אלא תדחה המילה עד למחר ומיהו אם אינו צריך להביאו אלא דרך כרמלית או חצר או מבוי שלא עירבו דליכא אפי' לישראל אלא איסורא דרבנן מותר לומר לנכרי לעשותו לצורך מילה ואין לומר דרבינו פליג על אלו ולא ס"ל כוותיהו להתיר להביא איזמל דרך כרמלית ולדקדק מדבריו שאמר דכל שיש בשבות מעשה אסור אמירה לנכרי וא"כ הכא שיש בשבות מעשה שמביאו דרך כרמלית לדידיה יהיה אסור דזה אינו כי רבינו דאוסר שבות שיש בו מעשה היינו היכא שהשבות מלאכה דהיינו איסור דאורייתא אבל היכא שהשבות אינו מלאכה מדאורייתא שריא דהשבות אינו אלא מדרבנן אז באותו שבות ליכא איסור אמירה לנכרי ודו"ק בדבריו תמצא הכי שהרי קרי להבאת מים מן הבית דרך חצר ומבוי שאין שם עירוב ושיתוף שבות שאין בו מעשה ומתיר לומר לנכרי להביאו וקרי שבות שיש בו מעשה הבאת המים דרך רה"ר ואוסר לומר לנכרי להביאו וכי (יש) [אין] מעשה הבאה כאן כמו כאן אלא ודאי מחוורתא כדאמרי' ובעל ה"ג ס"ל דאפי' באיסור דאורייתא מותר לומר לעשותו לצורך מילה והלכך לדידיה שרי לומר לנכרי להחם חמין לצורך מילה וכן שרי לומר לנכרי להביא איזמל דרך רה"ר או לתקנו ולעשותו וכן כל הדברים אע"פ שהן איסורא דאורייתא לגבי ישראל מותר לומר לנכרי לעשות לצורך כן נראה דעת בעל העיטור שהביא הר"ן דבריו פרק רבי אליעזר: