שלטי הגיבורים על שבת ד:

ורחום וכל הכינויין כ' מיי' דשרי לאומרם בבית הכסא. והראב"ד כתב דאין לומר רחום:

לשון ריא"ז וי"מ שלא נאסרו אלא גגין השוין שמשתמשים בהם ואין דרך כבוד לבית הכנסת אבל גגים המשופעים כעין שלנו מותרים:

ר"ת כתב דאינו יכול ללוותו אא"כ יש שם אונס גדול והרשב"א כתב דיכול ללוותו אפי' בלא אונס כלל ואם יכול ללוות התענית כשאמר יום זה איכא פלוגתא ר"י פסק דאפי' אמר יום זה מותר ללוות התענית ולפרוע ואין צריך לומר ביום סתם ויש אומרים דאם קבע יום לתעניתו כגון שאמר ביום פלוני אתענה דהוי יום זה דאינו יכול ללוותו אלא צריך להתענות באותו יום וכשלא קבע זמן יכול ללוותו ואפשר דכולהו מודו דהיכא שנדר להתענות יום זה או שקבל עליו יום ידוע להתענות כגון יום שמת בו אביו ורבו דאינו יכול ללוותו שהיום גורם ומסופקני אם אירע שיצטרך לאכול בתענית שהוא יום זה דהיינו שהיום גורם אם צריך התרה וכן בתעניות שהוקבעו לנו ומסופקני אי צריכי התרה כשיצטרך לו לאכול בהם אבל נדר להתענות יום אחד וקבלו במנחה פשוט לי שמותר ללוותו ולפרוע למחר בלי התרה כיון דמצי להשלימו ליום אחר אבל אותם שאינו יכול ללוותו מסופקני אי בעו התרה או לאו: