שלטי הגיבורים על שבת לג.

לפי מסקנת הגמרא משמע דשיעורו הוא כדי לשוף הקילור ומיי' כתב בפירוש המשניות בפרק י"ח מהלכות שבת דשיעור מים מן היאור או שיעור הטל הוא כדי לשוף הקילור אבל שאר המים הוי שיעורן כדי לרחוץ פני המרזבה:

בפי' כדי גמיעה אית דאמרי שהוא כמלא לוגמיו ואית דאמרי שהוא פחות מרביעית ולזה הסכימו רוב המפרשים:

מיי' פי"ח מהל' שבת פסק כר' יהודה דהמוציא קשר של מוכסין אחר שהראהו למוכס וכן המוציא שטר פרוע דחייב עליהן והרא"ש הביא הברייתות כצורתן דפליגי בהו רבנן דפטרי וקצת צריכין דבריו עיון דא"כ (טעמא) דהמוציא שטר פרוע פטור א"כ לעיל מיניה דמקשה על רבא מברייתא דתניא המוציא נייר מחוק ושטר פרוע דחייב דמשמע מההוא ברייתא להדיא דהמוציא שטר פרוע חייב ונשאר רבא בקושיא מכח ההיא ברייתא ומשמע דההיא ברייתא אתיא כהלכתא ואם נפסוק עתה כדברי תנא קמא הכא דפליג עם ר"י ופטר תקשי הלכתא אהלכתא ובשלמא למיי' אתי שפיר דפסק כרבי יהודה דאומר דבריו כסתם ברייתא ומקשינן מינה לרבא אבל להרא"ש צ"ע היאך יישב הוא הני ברייתות:

רש"י פי' שר"ל בין שהוציא דיו יבש בין שהוציאו בקולמוס בין בקלמרין שיעורו לעולם כדי לכתוב ב' אותיות ומיי' פי"ח מהל' שבת כתב דאם הוציאו על הקולמוס שיעורו כדי לכתוב ממנו ב' אותיות אבל אם הוציא הדיו בפני עצמו או בקסת צריך שיהיה בו יתר על זה כדי שיעלה ממנו על הקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות: