שלטי הגיבורים על שבת כ:

מיי' סמג והרא"ש הסכימו לדברי רבינו ויש דעות פליגי על זה ואומרים דאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל והארכתי בחדושי:

מיי' סמג והרא"ש והטור התירו אפילו טלטול גמור כשאין שם ככר ותינוק להניח עליו והתירו זה מפני שמא יבא לכבות מפני שבהול על מתו ואם אין שם חשש דליקה אלא שהוא בזיון למת כגון שהסריח בבית ונמצא מתבזה בין החיים והם מתבזין ממנו ואין שם מקום אחר לצאת לפי דברי מיי' פכ"ו מהל' שבת מותר להוציאו לכרמלית כיון שהגיע כבר לידי כך שמסריח וכ"כ סמג לאוין ס"ה וכ"נ מדברי הטור א"ח בסי' שי"א מיהו נראה לי דלדידהו אם לא הגיע לכלל סרחון שאינו מותר להם ההוצאה מפני החשש שמא יסריח דהא אפילו לאחר שהסריח כל מאי דאפשר לעשות כדי שלא יבא לידי הוצאה עושים כ"ש דלדידהו ודאי אם לא הסריח אלא שחוששים בלבד דאין להוציאו לכרמלית בשביל החשש ומדברי רש"י פ' המצניע וכן מדברי רא"ם שהביא המרדכי שם נראה דאפי' לא הגיע לסרחון כל עוד שנקרא מוטל בבזיון אע"פ שאינו אלא בחמה מותר להוציאו לכרמלית וכן עשה רא"ם מעשה ע"י נכרי בזה ור' ברוך כתב דדוקא מפני הדליקה התירו להוציאו לכרמלית מיהו בין למר ובין למר היכא שמותר להוציאו לכרמלית איכא פלוגתא אי דוקא ע"י ככר ותינוק או אפי' בלא ככר ותינוק מיי' לא בירר דעתו בזה וסמג כ' להדיא דצריך ככר ותינוק וכ"כ הטור א"ח סי' שי"א וכן דעת הרשב"א והרמב"ן כתב כשהתירו להוציאו לכרמלית א"צ ככר ותינוק דא"כ אתה מרבה ההוצאה וטוב להוציאו לבדו בלא ככר דדוקא מחמה לצל ברה"י הוא דצריך ככר ותינוק וכ' דאפי' ברה"ר מותר להוציאו ע"י תינוק ולא ע"י ככר ור"ת אסר להוציאו לרה"ר בשום ענין לפי שהוא אסור מן התורה ורש"י ס"ל נמי דצריך ככר ותינוק להוציאו לכרמלית ומשמע מדבריו הכי בפ' המצניע ונראה דש"ד לזלף חומץ על גבי בגדים שעל המת בשבת בשביל שלא יסריח למ"ש ויוכלו להתעסק בטהרתו דהא אין מטלטלין אותו אלא שנוגעים בו ואין איסור בנגיעת המוקצה אלא בטלטולו (הוא שהוא מן הצד) וגם בבגדים שעליו ליכא משום ליבון דהא אין במשקין משום ליבון כל עוד שאינו מים וליכא למיחש נמי לסחיטה בכהאי גוונא ונראה דלפי הפוסקים כר"ש דמלאכה שאינה צ"ל פטור אם כן משום כבוד הבריות מותר להוציאו לרה"ר כיון דאין כאן איסור אלא מדרבנן וכתב הר"ן פרק המצניע דליתא דין זה אלא לעולם אסור אפי' לר"ש להוציאו לרה"ר גם לדברי הר"ן לא שרי הטלטול מן הצד אלא כשהוא צריך לדבר המותר והטור א"ח סימן שי"א מתירו אפי' לצורך דבר האסור: לשון ריא"ז ואם אין לו ככר או תינוק הופכו ממטה למטה עד שמגיעו למקום שצריך להניח שם לפי שלא אסרו רק טלטול גמור אבל טלטול מן הצד כזה מותר מצילין את המת מפני הדליקה ואפי' לטלטלו טלטול גמור כמ"ש מז"ה וכן אם היו צריכין להוציאו בכרמלית שאסור מדברי סופרים התירו לו כדי להצילו מן הדליקה משום כבוד הבריות ונראה בעיני שגם מת המוטל בחמה אם היה מתבזה והולך דצריך להוציאו בכרמלית מותר כמבואר בקונטרס הראיות: