שלטי הגיבורים על שבת יד:

לפרש"י ומיי' פ"ו מהל' עירובין אע"פ שספק חשיכה ספק אינו חשיכה אין מערבין ערובי תחומין לכתחלה מיהו אם עירב בדיעבד הוי עירובו עירוב ולדברי התוס' והרא"ש בין לכתחלה בין בדיעבד לא הוי עירובו עירוב וטעמייהו מבוארים שם באורך ואפי' קבל עליו תוספת שבת כתב הר"ר שמרי' שיכולין לערב ויש אוסרין אם קבל עליו תוספת שבת: לשון ריא"ז וכן מערבין בין השמשות עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין:

וכתב מיי' ואם עירב בה"ש הוי עירוב:

לפי גי' רבינו ומיי' מותר להטמין בה"ש אפי' בדבר המוסיף הבל ולפי גי' רש"י והרא"ש והראב"ד אינו מותר להטמין בין השמשות אלא בדבר שאינו מוסיף הבל וראיותיהם הם באורך בהר"ן: לשון ריא"ז וכן טומנין בחמין אף על פי שאסור להטמין אחר חשיכה אפי' בדבר שאינו מוסיף הבל:

רא"ם מפרש דבה"ש הוי קודם שיתחיל החמה לשקוע דהיינו בשעה שמכירים העולם שרוצה ליכנס בעובי הרקיע שהוא מעט קודם שקיעת החמה לרבה ג' רבעי מיל ולרב יוסף ב' שלישי מיל אבל שקיעת החמה עצמה עד זמן יציאת שלשה כוכבים שהוא מהלך ה' מילין הוי לילה גמור מדאורייתא ולפירוש ר"ת והרמב"ן משעה שמתחלת החמה לשקוע עד כדי מהלך ג' מילין ורביע מיל הוי יום וזהו תוספת שבת ויה"כ בתחלתו ומזה הזמן עד צאת הכוכבים שהוא סוף השקיעה הוי בין השמשות כי הם מפרשין משתשקע שר"ל לאחר שקיעת החמה וכן פי' סמג עשין ל"ב וי"מ דבה"ש מתחיל משעה שהחמה שוקעת שאיננה נראית עוד והולך עד כדי מהלך ג' רבעי מיל ולאחר מכאן הוי לילה גמור ואין זה נכון כי בפ"ק דמסכת ברכות פסקינן דעד צאת הכוכבים מיקרי יום והרי"ף ומיי' ואשר"י לא פירשו דעתן בזה: לשון ריא"ז איזהו בין השמשות ספק הוא ספק כולו יום ספק כולו לילה ספק דמקצתו יום ומקצתו לילה שכח ועשה מלאכה שני בין השמשות בע"ש ובמ"ש כגון שהיה כותב כל בין השמשות מתחלתו ועד סופו הרי זה חייב חטאת מה נפשך שאם בה"ש של ע"ש יום גם בה"ש שלמ"ש יום והרי עשה מלאכה בשבת ואם של מ"ש לילה גם של ע"ש לילה: