שלטי הגיבורים על שבת יא:

דין קריאת ההלל וברכתו כתבנו בפ"ב דברכות דלרבינו ומיי' בין יחיד בין צבור אומר אותו בלא ברכה ולר"ת והרא"ש והטור יחיד וצבור ואומרים אותו ומברכין עליו וה"ג וסייעתו סברי דיחיד אינו אומר הלל לעולם וצבור אומרים ומברכין לפניו ולאחריו גם יש דעות אחרות ע"ש ומהר"ם לא היה מברך לעולם לגמור כי אם לקרות וראבי"ה והרא"ש והטור כתבו דשפיר דמי לברך לגמור והאידנא נהגו לברך לגמור כשגומרים אותו ולקרות כשקורין בדלוג והוא סימן ביד הקהל לדעת אימתי גומרין ואימתי דולגין:

י"א דאין מברכין על הדלקת נר של שבת לפי שהיא חובה דומיא דמים אחרונים שאין מברכין עליהם לפי שהן חובה א"נ משום דאם היתה דלוקה ועומדת אין צריך לכבותה ולחזור להדליקה אי נמי לפי שאין הדלקתה גמר עשייתה דגמר עשייתה לא הוה אלא בשעת אכילה והתוס' דחו כל אלו הראיות ואמרו דלא הוי דומיא דמים אחרונים דהכא מצוה הוא דאיכא בהדלקתה ועוד דאם היתה דלוקה ועומדת זקוק לכבותה כדי להדליקה ואפי' לא יהא זקוק לכבותה חייב הוא לברך עליה כשמדליקה דומיא דכסוי הדם דאם כסהו הרוח פטור לכסות ואפ"ה כי מכסה צריך לברך והוי נמי גמר עשייתה בשעת הדלקתה שרואה לשמש בבית ולישא הכלים על השולחן וכן כתבו והסכימו מיי' וסמ"ג והרא"ש ומרדכי והטור וכל הפוסקים שצריך לברך על הדלקתה וכשאין נשים בבית מצוה על כל אחד מהאנשים להדליקה ולברך וכשיש נשים מחלקות המצוה ביניהן ומברכות ואם עומדות כולן זו אצל זו אפשר שיוצאות בברכה שמברכת אחת מהן די' שעושים מצוה אחת אחד מברך לכולן ואם יש להדליק הנר בבית ולאכול בחצר שלא במקום נר היכא שעדיין מאיר היום קצת מהפוסקים כתבו שצריך לאכול דוקא במקום נר ומדברי רש"י והתוס' ומהר"ם יש להוכיח דאם יש לו תענוג יותר לאכול בחצר כיון שהיום מאיר בטוב ואין שם חשש מכשול יאכל ועוד דש"ד לאכול בחצר כיון שעיקר הנר לא הוי אלא בשביל תענוג מיהו יש להוכיח מכמה מקומות בתלמוד דלעולם עיקר הסעודה היא במקום הנר עצמו כדאיתא פרק כל כתבי ופ' ערבי פסחים ונראה שאין לשנות המנהג: