שלטי הגיבורים על שבת יא.

לדברי ה"ג יאמר עננו באלהי נצור ויחתום בה בא"י העונה בעת צרה ומושיע וכן כ' הר"ר פרץ מצרפת בשם רבינו יחיאל ולהרא"ם לא יחתום בה כלל וכן דעת רבינו ומיי' פ"י מהלכות תפלה. וש"צ שטעה ולא הזכיר עננו בין גואל לרופא אית מרבוואתא דאמרי שאומרו במקום שנזכר בברכות אמצעיות דאין להם סדר וי"א שימתין לאומרו עד שומע תפלה ויחתום בא"י העונה בעת צרה ושומע תפלה ונראה דה"ה אם לא היה בבית הכנסת עשרה שהתענו כשהיה עומד בין גואל לרופא ואח"כ באו לבית הכנסת מאותם שהתענו עד שהם עשרה שהתענו אותו היום לשם ת"צ שאז יש לומר עננו או במקו' שנזכר או בשומע תפלה ואם לא נזכר ש"צ עד שסיים תפלתו יש לאומרו מיד קודם הקדיש או התחנונים בחתימתה כדברי ה"ג אבל אם נזכר קודם סיום התפלה אי נזכר בעבודה לדברי הירושלמי נראה דיש לאומרו בעבוד' דלא גרע מיחיד מיהו מעבודה ואילך לא יאמר עד סיום תפלתו ואם נזכר קודם עבודה פליגי לרש"י אומרה במקום שנזכר ויש אומרים דאומר בשומע תפלה וי"א דאין אומר עוד הש"צ עננו שאם היה אומר היה צריך לחזור לבין גואל לרופא מיהו נראה דגם לפי' זה יוכל לכלול אותה בשומע תפלה ולדברי ראבי"ה מכיון דשוייה עליה חובה צריך לחזור: לשון ריא"ז ואינו מזכיר ענין התענית בברכת המזון כל עיקר:

כתב סמ"ג בשם ר"י ור"ת שהיו מחמירין לחזור לאחר עבודה אף בדברים שאחז"ל שאין מחזירין:

התוס' חולקין על זה וכתבו דאין להזכיר ר"ח בשבת בהפטרה וכ"כ הטור ור"י כתב כדברי רבינו וכן כתב מיימון כרבינו: לשון ריא"ז המפטיר בנביא בשבת צריך להזכיר של ר"ח בברכה אחרונה אע"פ שאין מפטירים אלא בשביל השבת וכן כשהיה דרכם להפטיר בנביא במנחה בשבת אם חל יו"ט בשבת צריך להזכיר של יו"ט: