שלטי הגיבורים על סנהדרין טז.

וגרם מחק בלא מתכוין למוחקן כגון שצריך לו לעשות טבילה ויש שם כתוב על בשרו אע"פ שבודאי כשירד לטבול יהיה השם נמחק כפסיק רישיה כיון שאינו מתכוין לכך והוי ע"י גרם שרי ליה לירד ולטבול דאינו אלא ע"י גרם דממילא המים מוחקין את השם והוי דומיא דחוצץ בפני הדליקה בשבת בכלים מלאים מים שבודאי כשהדליקה תגיע לשם יבקעו הכלים והמים יכבה האש ואעפ"כ שרי כיון שאינו מכוין לכבוי אלא מכוין לחצוץ בפני הדליקה והכיבוי בא ע"י גרם שרי אע"פ דהוי פסיק רישיה ה"נ ל"ש ומיהו נ"ל דלא שרינן גרם מחק בפסיק רישיה אא"כ הוא לשום צורך כגון טבילה וכיוצא בזה דומיא דגרם כבוי דלא שרינן ליה אלא משום היזק כמו שכתבו המפרשים שם והיינו דנקט ברייתא נזדמנה לו טבילה של מצוה יורד וטובל ואינו חושש למחיקה. אבל בלא צורך נ"ל דליכא היתר בגרם מחיקה אפי' אינו מכוין לכך אע"פ דבשביל מחיקה ליכא איסורא לירד ולטבול מ"מ משום שאסור לעמוד בפני השם ערום וכורך הוא עליו גמי או מסבב עליו בבגדיו בלי הידוק כדי שלא יחוץ ויורד וטובל: ומקדושת השם נמי שלא יעמוד במקום הטנופת כשיש שם כתוב על בשרו ואפשר שאם יחפה אותו עור דש"ד ולא ירחץ ולא יסוך את בשרו כשהשם כתוב שם אם מפני דבכה"ג הוי מוחק בידים ואפי' לצורך אסור ואפי' לא הוי בכה"ג מוחק בידים אסור כיון דדרך רחיצה וסיכה להיות לתענוג שלא לצורך ואסור אפי' גרם כדלעיל ויש מקום לעיין בענין פסיק רישיה כי רבו חילוקיו ואין כאן מקומו גם צ"ע על מי שיש לו שם על ידיו היאך יעשה בנטילת ידיו ובניגובם כיון דלא אפשר ליה בלא נטילה אם נאמר שיטבלם דוקא בענין שלא ישפשף או אם יוכל ליטול כדרכו וצ"ע:

כתב ריא"ז לפי שיטת מז"ה אינו חייב לקרוע אא"כ שמע ברכת ה' ושם המיוחד ול"נ אפי' אחד מן הכנוים וכן היא שיטת רבינו יצחק: