שלטי הגיבורים על ראש השנה ח:

בטור סי' תקצ"א כתב הרי"ץ גיאות שנהגו בב' ישיבות שבבבל שאין הצבור מתפללין אלא ז' וש"צ יורד ומתפלל ט' והביא תשובות הרבה לגאונים לרב נטרונאי ולרב עמרם שמעולם לא התפללו צבור בר"ה אלא ז' ורב האי ורב שרירא כך אמרו והוא כתב קבלנו מחכמים גדולים בעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו גם הם מחכמים גדולים שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מרב חנוך גדול שבדור הלכה למעשה שמתפלל ט' והרמב"ן ז"ל דחק להעמיד דברי הגאונים כי אמר שכך היה מנהג ברוב ישראל עד שבא הרי"ץ גיאות והחזיר מקצת המערב למנהג שלנו ע"כ דחק ליישב המנהג הראשון ולא נראה להרא"ש וכתב אדרבה מי שמתפלל שבע הוי ברכה לבטלה כיון שמחסר מהברכות ומנהג אבותינו תורה היא ואין לשנות:

כ' הטור ואומר עלינו לשבח ורב עמרם כתב אין ליחיד לאומרו במקום שיש ש"צ וכבר נוהגים לאומרו וכ"כ רב משה גאון יחיד דמצלי בר"ה בלחישה אי גמיר עלינו לשבח לימא ואי לא לימא מלוך ואוחילה נראה מתוכו שאין ליחיד לאומרו שהוא רשות לש"צ:

ואם בא להוסיף על י' כתב אבי"ה דיכול להוסיף וכ"כ מיי' בשם הגאונים שלא אמרו אלא אין פוחתין אבל אם בא להוסיף מוסיף:

כתב סמ"ג וקשה לו לרש"י לפי מה ששנינו אין פוחתין מי' מלכיות וכו' ואין כל כך קושיא שזהו אם בא להזכיר מכיון שהתחיל גומר אבל אם הוא רוצה לפטור את עצמו בככתוב הרשות בידו וכ' הטור ואפי' לא אמר מהם כלום אלא ובתורתך כתוב לאמר יצא ודאי אם התחיל פסוק א' של תורה צ"ל עוד אחד של כתובים ואחד של נביאים אבל אם אינו רוצה לומר כלום יכול לפטור את עצמו במה שאומר ובתורתך כתוב לאמר שאז כולל אותם כולם ביחד שגם נביאים וכתובים מקרו תורה ומ"מ נוהגין כת"ק: לשון ריא"ז ואם אמר ג' פסוקים מן המלכיות אחד מן התורה ואחד מן הכתובים ואחד מן הנביאים וכן לזכרונות וכן לשופרות יצא ואפי' אם לא הזכיר פסוקים כל עיקר אלא אמר ענין המלכיות וכשבא להזכיר הפסוקים אומר ובתורתך כתוב לאמר ולא הזכיר הפסוקים יצא בין ביחיד בין בצבור ונראה בעיני שצ"ל ג"כ וכן כתוב בתורתך וכן כתוב בדברי קדשך וכן נאמר על ידי עבדיך הנביאים והרי הוא כאילו מזכיר ג' פסוקים מן המלכיות א' מן התורה ואחד מן הכתובים וא' מן הנביאים וכן לזכרונו' וכן לשופרו':