שלטי הגיבורים על פסחים ג

ואם רצה מברך אקב"ו לבער חמץ וכן כל שאר המצות אם רצה מברך על המעשה ואם רצה מברך לעשות כגון על תקיעת שופר או לתקוע בשופר. ר"ת אמר מצות שיש להן הפסק ואינו מאריך בהן כגון מילה ושחיטה וכסוי הדם מברך בהו על המעשה אבל מצות שיש להן הפסק ומאריך בהן כגון תורה ותפילין וציצית וכיוצא בהן מברך עליהן לעשות. ומז"ה אומר שאין חילוק ביניהם אלא כל המצות שמברך עליהן קודם לעשייתן והן מוטלות על המברך אם רצה מברך לעשות ואם רצה מברך על המעשה ודברי מז"ה עיקר שהרי במילת הגרים והעבדים מברך למול ובמילת קטן מברך על המילה ובקריאת הלל מברך לגמור ומקרא מגילה מברך על מ"מ וכן בספירת העומר מברך על ספירת העומר והכל לפי רצונו של אדם ולפי צחות לשונו הוא מברך ומצוה שאינה מוטלת על המברך אלא שנעשה שליח כגון אם נעשה שליח לבדוק בית חבירו או להדליק לו נר חנוכה או למול לו את בנו הואיל ואין המצוה מוטלת עליו אינו מברך לעשות אלא על המעשה הכל כמו שביאר מז"ה ודברי מז"ה וגבורתו הלא הם כתובים על ספר מלחמות השם כי את מלחמות השם הוא נלחם הוא ספר המכריע ומ"ש ריא"ז שיברך לתקוע בשופר הולך לשיטתו כדלקמן במס' ר"ה ע"ש: