שלטי הגיבורים על פסחים יב:

בגמרא קאמר דאפילו במצה אפויה אסור היכא דאיכא עבדי שמזלזלין במצוה או כיוצא בזה דאיכא למיחש דאתי לשרויי אף בקמחא טור: לשון ריא"ז ואין מוללין אפילו בקמח של קליות שמא לא נאפה כל צורכן והקמח שלהן בא לידי חמוץ ומז"ה מתיר וכדברי האוסרין נ"ל עיקר ולא התירו למלול אלא בקמח עדשים או בקמח מצה שנאפית כל צרכה:

נראה מדברי רבי' דפירוש מים שלנו רוצה לומר שלא יהיו במחובר בתחלת היום וכל היום ואפשר דדעתו הוא שיהיו שאובין כל הלילה מראש ועד סוף וכלשון רבינו כ' גם מיי' וסמ"ג כתב בשם רא"ם וכן הטור דצריך שלא יהיו במחובר משנכנס הלילה שבלילה מעיינות רותחין והשאובין בערב עם שקיעת החמה מותרים מיד וכן כ' הרא"ש דעמא דבר לשואבן עם שקיעת החמה ולדידהו השואבן ביום נראה דמותרין מיד וגם לדידהו אסור לאחר שאיבתן עד לאחר התחלת הלילה וריב"ן פסק שאסור לאפות קודם עלות השחר דאימא סוף הלילה גורם הצינון: ורש"י פי' לאו דוקא שלנו לילה אחת אלא שעבר עליהם י"ב שעות משנשאבו גם כתב רש"י דאין לחוש בנהרות אפילו לא לנו מותרין דדוקא מי בורות ומעיינות הם רותחים ומדברי ה"ג והטור מוכח דגם במי נהרות יש לנו לחוש וכתב סמ"ג דיש להתיר מים שלא לנו שנתבטלו ברוב מים שלנו הואיל ונתבטלו כבר קודם לישה והותרו. לשון ריא"ז אשה לא תלוש במים שנשאבו בו ביום אלא אם נשאבו מאמש ולנו בלילה שהן קרין ביותר בימי הפסח:

מיי' כתב דהא דצריכה שני כלים דוקא באשה שלשה ואפה ואינו נראה כן מדעת רבינו וגם לא מדברי הטור: לשון ריא"ז אשה שהיא לשה ואופה צריכה שני כלים של מים אחת שמקטפת ואחת שמצננת בו את ידיה המתחממים מחמת אפיית הפת כדברי ר"ח ולדברי מז"ה אע"פ שאינה אופה צריכה לצנן ידיה מפני שמתחממים במישוש העיסה:

דעת רבינו לאסור היכא שעברה ולשה במים שלא לנו וכן כתב ה"ג והרי"ץ גיאת ומיי' וסמ"ג כדברי רבינו ולרש"י דוקא עברה ולשה בחמין וחמי חמה אסור אבל במים שלא לנו בדיעבד שרי ואפילו לכתחלה שרי למילש בהו אי ליכא אחריני ולזה הסכים הרא"ש והטור והא דאסרינן בעברה ולשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה פירש אבי העזרי דוקא עברה במזיד אבל שוגג שרי ולרש"י אסור אפי' שוגג ולפירוש רש"י גם אסור באכילה משום חשש חימוץ ואפילו אם ירצה לאכול כזית מצה באחרונה דגרע מבצקות של נכרים וכן כ' הרי"ץ גיאת והרא"ש וב"ה דוקא למצה משומרת וכן מים שלא לנו דוקא למצה משומרת אבל לאכילה שרי דלא גרע מבצקות של נכרים: לשון ריא"ז עברה ולשה באחת מכל אלה שביארנו הפת היא אסורה ואין לחלק בהם כמבואר בקונטרס הראיות ויש דברים שאע"פ שהן אסורין לכתחילה אם עברה ולשה הפת מותרת כגון אם עברה ולתתה השעורים או אם עברה ועשתה סריקין כמצויירי' כמ"ש למעלה וכן אם עברה ולשה יותר מן השיעור שאין לך לאסור אלא כמו שאסרו חכמים כמבואר בקונטרס הראיות: