פסחים יב:
Pesachim 12b · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →אֶלָּא בֵּין יְמָמָא לְלֵילְיָא לָא טָעוּ אִינָשֵׁי וּבְדִין הוּא דְּנִיתֵּיב לְקַמֵּיהּ טְפֵי אֶלָּא שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב
תְּנַן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אוֹכְלִין כׇּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אוֹכְלִין כׇּל אַרְבַּע וְתוֹלִין כׇּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ
לְאַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵין אָדָם טוֹעֶה וְלֹא כְּלוּם נֵיכוֹל כּוּלַּהּ שֵׁית וּלְהַךְ לִישָּׁנָא נָמֵי דְּאָמַר אָדָם טוֹעֶה מַשֶּׁהוּ נֵיכוֹל עַד סוֹף שֵׁית
וְאַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אָדָם טוֹעֶה חֲצִי שָׁעָה נֵיכוֹל עַד פַּלְגָא דְשֵׁית וּלְהָךְ לִישָּׁנָא נָמֵי דְּאָמְרַתְּ אָדָם טוֹעֶה שָׁעָה וּמַשֶּׁהוּ נֵיכוֹל עַד סוֹף חָמֵשׁ
(אֶלָּא) אָמַר אַבָּיֵי עֵדוּת מְסוּרָה לִזְרִיזִים חָמֵץ לַכֹּל מָסוּר
וְרָבָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אָדָם טוֹעֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ מִתְּחִילַּת חָמֵשׁ לָא נֵיכוֹל חָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח וְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב
אִי הָכִי בְּשֵׁית נָמֵי נֵיכוֹל אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה שֵׁית יוֹמָא בְּקַרְנָתָא קָאֵי
וְרָבָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אָדָם טוֹעֶה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לָא נֵיכוֹל חָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח וְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב וְכׇל שֶׁכֵּן אַרְבַּע אִי הָכִי בְּחָמֵשׁ נָמֵי נֵיכוֹל
תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרָבָא עֵדוּת מְסוּרָה לִזְרִיזִים חָמֵץ לַכֹּל מָסוּר
וְרָבָא אָמַר לָאו הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה וִיהַבוּ לֵיהּ רַבָּנַן שָׁעָה אַחַת לִלְקוֹט בָּהּ עֵצִים
אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת בִּיעוּרוֹ אֲבָל בִּשְׁעַת בִּיעוּרוֹ הַשְׁבָּתָתוֹ בְּכׇל דָּבָר
אֶלָּא אָמַר רָבָא גְּזֵירָה מִשּׁוּם יוֹם הַמְעוּנָּן אִי הָכִי אֲפִילּוּ בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת נָמֵי לָא נֵיכוֹל אָמַר רַב פָּפָּא אַרְבַּע זְמַן סְעוּדָה לַכֹּל הִיא
תָּנוּ רַבָּנַן שָׁעָה רִאשׁוֹנָה מַאֲכַל לוּדִים שְׁנִיָּה מַאֲכַל לִיסְטִין שְׁלִישִׁית מַאֲכַל יוֹרְשִׁין רְבִיעִית מַאֲכַל פּוֹעֲלִין חֲמִישִׁית מַאֲכַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שִׁשִּׁית מַאֲכַל כׇּל אָדָם
וְהָאָמַר רַב פָּפָּא רְבִיעִית זְמַן סְעוּדָה לְכׇל הִיא אֶלָּא אֵיפוֹךְ רְבִיעִית מַאֲכַל כׇּל אָדָם חֲמִישִׁית מַאֲכַל פּוֹעֲלִים שִׁשִּׁית מַאֲכַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים
מִכָּאן וְאֵילָךְ כְּזוֹרֵק אֶבֶן לַחֵמֶת אָמַר אַבָּיֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טָעֵים מִידֵּי בְּצַפְרָא אֲבָל טָעֵים מִידֵּי בְּצַפְרָא לֵית לַן בַּהּ
אָמַר רַב אָשֵׁי כְּמַחְלוֹקֶת בְּעֵדוּת כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּחָמֵץ פְּשִׁיטָא הַיְינוּ הָךְ דְּאָמְרִינַן הָא קָא מַשְׁמַע לַן שִׁינּוּיֵי דְּשַׁנִּינַן שִׁינּוּיָא הוּא וְלָא תֵּימָא תַּנָּאֵי הִיא
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשָׁעוֹת אֲבָל אֶחָד אוֹמֵר קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה וְאֶחָד אוֹמֵר אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה עֵדוּתָן בְּטֵילָה פְּשִׁיטָא
אֶלָּא אֶחָד אוֹמֵר קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה וְאֶחָד אוֹמֵר בְּתוֹךְ הָנֵץ הַחַמָּה עֵדוּתָן בְּטֵילָה הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא תַּרְוַיְיהוּ חֲדָא מִילְּתָא קָאָמְרִי וְהָא דְּקָאָמַר
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
אלא בין יממא לליליא לא טעו אינשי - ולבתריה יהבינן ליה רביעית חמישית וששית ולבעל חמש יהבינן לקמיה רביעית ושלישית ושניה ולבתריה ששית ואכתי הוה לן למיתב ליה אלא הא פריש ר' יהודה בהדיא דבין חמש לשבע לא טעו שבחמש חמה במזרח ובשבע במערב וכל הנך טעותא דיהבינן להו ה"מ…
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
ניכול כולה שית - לאו דוקא כולה שית דהא צריך לשרוף תוך שש:
- ר"ן על פסחים Ran on Pesachim
ולא יעשנו מרדעת לחמור. שמא יספור ממנה טלאי בבגדו או שלא יזהר מליגע בבגדו והאי דנקט באבד משום דאפי' בקשה עסקינן ובקשה דוקא באבד אבל אי מינכר שרי דהא תנן מרדעת החמור ותכריכי המת אין בהם משום כלאים והיינו טעמא דשרי דמדאורייתא כלאים לא מתסרי אלא בהעלאה אבל בהצעה…
- חידושי אנשי שם על פסחים Chiddushei Anshei Shem on Pesachim
מהר"ן שפירא ברש"י דאותו שמקטפת בו מתחממ' מחום הידים והעיסה כצ"ל. וכן הוא ברש"י בגמרא וצ"ל דלפירושו היינו דאותן מים שמקטפת בו נעשה חמין ולכך אין לצנן בו את ידיו אבל מדברי הר"ן משמע איפכא דאותן מים מצננין וכן מסתבר דאותן מים שמצטנן בהם נעשין יותר בקל חמין מאותן…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
בד"ה ולהך לישנא כו' אפילו טעה בב' שעות היה יכול להקשות כו' שבחמש חמה כו' עכ"ל דמשמע להו דהמקשה הכא ודאי דידע הא דחמש חמה במזרח כו' דמתניתין היא ומיהו מהא דפריך לקמן חמש לא ניכול ומשני חמש חמה כו' משמע דהמקשה לא אסיק אדעתיה הא דחמש חמה כו' ויש ליישב ודו"ק:
- חכמת שלמה על פסחים Chokhmat Shlomo on Pesachim
גמ' גזירה משום יום המעונן כו'. נ"ב תוס' אבל התם לענין עדות נפשות אע"ג דאמרי יום המעונן הוה לא נקיים עדותן בין ה' לז' דהואיל ורוב ימים אינן מעוננין לא אזלינן בתר מיעוט בדיני נפשות להחמיר ולקיים עדותן. גליון:
- הגהות חוות יאיר על פסחים Hagahot Chavot Yair on Pesachim
עי' ספ"ק דביצה:
- מהר"ם על פסחים Maharam on Pesachim
בגמ' תנן ר"מ אומר אוכלין כל ה' וכו' כצ"ל ניכול עד סוף ה' אמר אביי ערות כו' כצ"ל:
- פני יהושע על פסחים Penei Yehoshua on Pesachim
בתוספות ד"ה אימתי שלא בשעת ביעורו פי' הקונטרס שלא בשעת ביעורו בשש כו' וקשה לר"ת היכי ימתין כו' ועוד דמנותר יליף כו' ומפרש ר"ת עס"ה. ולענ"ד נראה לי ליישב שיטת רש"י מה שהקשה ר"ת האיך ימתין לבערו עד תחלת שבע הא גזר ר"י לשמא יאכל נראה דלא קשה מידי דנהי דחייש ר"י…
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
וכענין הזה אליבא דר' מאיר שתי שעות חסר משהו זולתי השעות שאין בן אדם טועה בהן שעה ראשונה שאין אדם טועה בה שהיא ג' וכ"ש ד' וכיוצא בה: ואקשינן ממתני' אמאי תאני ר' מאיר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש לאביי דאמר אין אדם טועה ולא כלום יאכל עד סוף שש דהא קיימא לן אך…
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
גמרא שעה א' ללקוט בה עצים. עמש"כ (בשבת סו) בס"ד:
- שערי תורת בבל על פסחים Sha'arei Torat Bavel on Pesachim
(יב ב) אימתי שלא בשעת ביעורו וכו'. —עי' רש"י ופי' אחר בתוספות בשם ר"ת, ועי' לעיל ה רע"ב: "אמר רבא וכו' ש"מ דאין ביעור חמץ אלא שריפה", ומזה מוכח דבזמן שחמץ אסור מן התורה אין ביעורו אלא שריפה, והיינו כפירוש רבנו תם.
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.