שלטי הגיבורים על פסחים יב.

לשון ריא"ז מותר לבשל הקמח בשמן או במלח וכן מותר ללוש אותו בשמן או בשאר מי פירות שמי פירות אינן מחמיצין וכן הכרמל כשמהבהבין אותו באור ויוצאין מימיו אין חוששין בו משום חמוץ שמי פירות אינן מחמיצין היין והדבש והחלב וכל השמנים והמשקים היוצאים מן הפירות הרי הן בכלל מי פירות אבל התפוחים והרמונים שהן חמוצים נראה שהמים שלהם מחמיצים שכל משקה חמץ מחמיץ ולוקין על חימוצו ואין חייבין עליו כרת כמבואר בקונטרס הראיות ולא אמרו שאין מי פירות מחמיצין אלא כשאין שם מים כל עיקר אבל אם יש שם תערובת מים אע"פ שאין חמוצו חמץ גמור להתחייב עליו כרת חייבין עליו מלקות כמבואר בקונ' הראיות: עיסה שנילושה במים מותר ללוש אותה בשמן או בשאר מי פירות ואין חוששין שמא ימהרו חמוצה יותר מן המים וכך היא שיטת רבי' יצחק ומז"ה ויש שאוסרין ולדברי הכל אין יוצאין בה משום מצה מפני שהיא מצה עשירה:

וכן כתבו מיי' וסמ"ג והטור פליג וכתב דא"צ לשומרן אלא משעת טחינה וכ"כ בשאילתות לא נפיק י"ח אלא במצה דמינטרא מחימוץ מן כד נפיל מיא עילויה ואי אמטינהו לחיטין נכרי חש"ו לא יצא י"ח: תשובה לגאון וליקח קמח מן השוק בשעת הדחק מותר ויוצאין בו דלא מחזקינן איסור אבל לכתחילה בעי שימור: לשון ריא"ז מצוה להצניע חטים למצת מצוה של לילה הראשונה משעת קצירה ומשמרן שלא יבאו עליהן מים שנאמר ושמרתם את המצות כל שימור שיכול לעשות יעשה אם לא שמרן מתחלה לוקח חיטין מן השוק ואפי' חיטין הבאים בספינה ואין חושש שמא באו עליהם מים ומעיין בהם ומדקדק בהן שמא גרעין מקולקל ומשונה מן השאר ומשליכו וכן בדברי הגאונים ושומרים אותו בשעת טחינה אם לא מצא קונה קמחין וסלתות מן נכרי ויוצא בהן כמו שביאר מז"ה אבל בצק שלשו נכרי אע"פ שיודע שאין בו חמץ ומותר באכילה אין יוצא בו י"ח משום מצה הואיל ולא נילוש לשם מצת מצוה:

וכתב ה"ר אפרים דהני חיטין אסורין אפי' לא נתבקעו אע"ג דגבי ללתות אינן אסורים אא"כ נתבקעו שאני התם דעסיק בהו ולא אתי לידי חמוץ אבל הכא כיון דמינח נייחי אתי לידי חמון וכתב בה"ג חיטין שבאו בספינה אם לחות הן או שנשתנו מראיתן בידוע שהגיע להם מים ואסור להשהותן בפסח ואם יבשות וקשות אחזוקי איסורא לא מחזקינן ומותרין באכילה: לשון ריא"ז תבואה שנשרית במים ואפי' אם נשרית בעודה מחוברת לקרקע לאחר שיבשה ועומדת ליקצר הרי זו חוששין על חמוצה כמבואר בקונטרס הראיות ואסור לקיימה בפסח:

ומיי' כתב דחיטין שנפל עליהם מים יכול למוכרן מעט מעט לנכרי כדי שיאכלם קודם הפסח ולא הרבה ביחד דאיכא למיחש שמא יחזור וימכרם לישראל ולמיי' וסמ"ג דאינהו כתבו דכשמוכר לישראל צריך להודיעו כדי שיאכלם קודם הפסח צריך לפרש הכי דלישראל מוכר הרבה ביחד ומודיעו אבל מעט אין צריך להודיעו דהא גבי נכרי נמי מצי למכור מעט מעט ולגבי נכרי אין שייך הודעה דלאו בר הודעה הוא בענין זה וכן ס"ל לטור וגם לב"ה דכשמוכר לישראל מעט מעט אין צריך להודיעו ילא ידעתי למה תמה הטור על דברי מיי' דהא איכא לתרץ דבריו כדכתיבנא: לשון ריא"ז ואסור למוכרה לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל לצורך הפסח אבל מוכרה לישראל לזה מעט ולזה מעט כדי שתכלה קודם הפסח: