שלטי הגיבורים על פסחים י:

חלטן ברותחין ואח"כ אפאן בתנור מז"ה אומר אין יוצאין בהן בפסח מפני שהיא מצה עשירה ול"נ שמאחר שאין בהם שאר משקין אלא מים בלבד לחם עוני הוא ויוצאין בו בפסח ומברכין עליה המוציא וכך היא שטת ר"י ונראה בעיני שאם עשה מן העיסה כעין לחם הנאפה בתנור אע"פ שאין דעתו לאפות אותו בתנור חייב בחלה שמא ימלך עליו לאפות אותו בתנור כמבואר בקונטרס הראיות אבל אין מברכין עליה המוציא ואין יוצאין בו בפסח אא"כ אפאו כמו שביארנו:

וכתב מיי' דאין יוצאין בפת סובין ולא בפת מורסן אבל לש הוא העסה בסובין ובמורסן שבו ויוצא וכתב הטור שכן הוא דעת רבינו אבל רש"י התיר אפילו כולה סובין: לשון ריא"ז עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה כגון פת סובין ופת קיבר שהיה ראוי למאכל אדם יוצאין בה בפסח ידי חובת מצה וחייב בחלה ומברכין עליה המוציא ואם אין הרועין אוכלין ממנה כגון פת מורסן שאינה ראויה למאכל אדם אין יוצאין בה בפסח ואינה חייבת בחלה ואין מברכין עליה המוציא כמבואר במסכת חלה וכמבואר בקונט' הראיות:

ואם עברה ולשה יותר מזה השיעור חכמי צרפת אוסרין וכתב הר"י זצ"ל להתיר ויש מי שאומר דשיעור זה לא הוי אלא לדידהו שתנוריהן קטנים אבל לדידן שהתנורים גדולים עדיף טפי שילוש הרבה ביחד ויתעסקו בו תמיד וכתב הטור דאין הכל מודים בזה ויותר נכון ליזהר אף לדידן שלא ללוש יותר משיעור זה ביחד ומיי' כ' שאם לש יותר משיעור זה הפת מותר וכן כ' סמ"ג ע"ש:

כתב הרא"ש ז"ל זה לשון רב אלפס ולא ידענא מה חידש דבאפיה פסח וי"ט שוין ואין חילוק ביניהם אלא בלישה ומתני' לא איירי בלישה אלא באפיה יותר מן הצריך ולא היה לו להזכיר ולמיפא דאפיה אין חילוק ביניהם:

הטור כ' דאסורין לכל אף לנחתומין וכתב הר"י דנחתומין מותרין אפי' בלא דפוס ובעלי בתים אסורין אפי' יש להן דפוס וכ"כ מיי' פ"ה מה' חמץ וכתב סמ"ג לאוין ע"ט בסתם דסריקין המצוירין אסור ולא חילק בין נחתום לאחר: לשון ריא"ז והנחתומין מותרין בלא דפוס לפי שבקיאין בהן אין שוהין עליהם ומז"ה אוסר אף בנחתומין וכדברי המתירין נראה בעיני כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הרא"ש ז"ל ופסק רב אלפס כאיכא דאמרי והא דלא פסק כחכמים דלא מפלגו בין נחתומין לשאר כל אדם לפי שנראה לו לומר מעשה רב ולכאורה היה נראה כחכמים דלעיל לא פסק רב אלפס ז"ל כר' עקיבא אע"פ שעשה מעשה אי לאו דמסייע ליה עובדא דר' יהושע שהוא אמורא ואם אפאו באילפס בלא משקה פסק כר"ח דלא הוי לחם ואין יוצאין בה י"ח בפסח ור"י פסק דהוי לחם וכן הטוא"ח סי' קס"ח: לשון ריא"ז יוצאין במצה העשויה באילפס אע"פ שהדביק בו המצה ואח"כ הרתיח על האור עד שנאפית בו המצה והוא שהיה האילפס יבש ואין בו משקה אבל אם היה בו משקה הרי מצה זו חלוטה ברותחין ואינה קרויה לחם ואין יוצאין כמבואר בקונ' הראיות וכן כל מיני עיסה בין שבלילתה קשה בין שבלילתה רכה שהרתיחן במשקין אינן קרוין לחם ואין יוצאין בהן בפסח ואינן חייבין בחלה ואין מברכין עליהן המוציא כמבואר בקונטרס הראיות: אפאן בתנור או באילפס יבש הרי הן קרוין לחם: