שלטי הגיבורים על פסחים י.

ויש אוסרין לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן וחומרא יתירא היא זו ולא נהגו כן ויש אומר שצריך לברר החיטים אחד אחד מאכילת עכברים וכ' רבינו פרץ דאין להקל וטור כתב דאין לחוש על זה:

מיי' וסמ"ג כתבו דמי פירות מחמיצין ועוד מביא סמ"ג דעת ריב"ש שכתב שהיה ירא להתיר חימוץ מי פירות לבדן מפני שהירושלמי מחמיר הלכה למעשה ולדברי רבי' מי פירות עם מים אין מחמיצים ויש צד לומר דלא פליגי דהא דהתיר רבי' מי פירות עם מים היינו ללוש בהן כדרך שלשין במים לבדן ואתא לאפוקי ממ"ד דמי פירות עם מים ממהרין להחמיץ יותר ממים לבדם ואין לשין בהן ואיהו אתא למשרי ללוש בהן וכן הוא דעת מיי' פ"ה מהל' חמץ ומצה בהלכה כ' אבל מי פירות עם מים להניחן כל היום כולו פשיטא דמחמיצין ולדידיה איכא ג' חלוקים במי פירות. א' דמי פירות לבדן אפילו יעמדו כל היום כולו אינן באין לידי חמוץ ומותרין באכילה והכי שמיעי ליה דברי ר"ל עיין בפ' כל המנחות ואגב גררא אגלה לך טעות שנפל במיי' בדפוס בפ"ה מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שכתב ה' מיני דגן אלו אם לשן במי פירות בלבד בלא שום מים מעולם אינם באים לידי חמוץ אלא אפי' הניחם כל היום עד שנתפח הבצק אין חייבין עליו כרת שאין מי פירות וכו' ודבריו תמוהים שנראה כאילו מי פירות בלי מים מותרין באכילה ואח"כ כתב אין חייבין עליהם כרת דמשמע אבל איסור איכא אלא בודאי הכרח לומר דטעות הוא ובמקום אין חייבין עליו כרת צ"ל מותרין באכילה וכן כתב סמ"ג והביא בהעתקה דברי מיי' לאוין ע"ט וכ"כ בס' כלבו שהעתיק דברי מיי' וכתב שיש נוסחא אחרת שכתוב בו אין חייבין עליו כרת וכן נראה שהיה כתוב בספרי מיי' שהיו לפני הראב"ד ומ"מ מגדל עוז והגהות מיי' א"כ בזה שוין מיי' וסמ"ג עם רבי'. ב' מי פירות עם מים אם הניחן כל היום כולו מחמיצין. ג' מי פירות עם מים מותר ללוש בהן אך שימהר לאפות העסה כדרך שממהר לאפות העסה הנילושה במים בלבד והרא"ש הקשה על דברי רבי' דהכא כ' דמי פירות עם מים אין מחמיצין ולקמן פרק אלו עוברין גבי ותיקא במלחא ומיא כתב דאסור דאלמא מי פירות עם מים מחמיצין. ונ"ל די"ל דלעולם מי פירות עם מים לא מחמיצין מיהו דוקא ללוש בהן ובצונן אבל בחמין ודרך בישולא כההיא דותיקא ודאי אסור דאדמבשל ליה מיחמע ואסיר כדמפרש שם רבי' בהדיא ומההיא דמנחות שכתב הרא"ש נמי לא קשה דכל המנחות נילושות בפושרין ואפילו היו נתונים במנחת נסכים מים כרבי יוסי הגלילי היו מחמיצין דמים פושרין יש בתוכן ועוד דאין הלכה כר' יוסי הגלילי. והשתא דאתית להכי מצית נמי אמרת דההיא דר"ל דאמר אין חייבין על חמוצו שממנו הקשו הראשונים מדברי רבינו לדבריו ממש י"ל דמיירי במי פירות עם מים בפושרין או בבישול כדלעיל ותידוק שפיר חיוב כרת ליכא הא איסור איכא וההיא דר"ע דשרי לכתחלה מיירי במי פירות עם מים בצונן. וכל זה כשנאמר דמלח הוא מי פירות אבל לדעתי דמלח עקרו מן המים הוא ובפרט כשמבשלים אותו שהוא נימוח וחוזר לברייתו ודין הוא דליהוי דינו כמים ויאסר כמים ממש ולדרך זו ליכא קושיא כלל על דברי רבינו ואל יקשה לן ההיא דפ' אלו עוברין שכ' רבינו גבי שכר המדי שכבר תירץ אותה האשר"י ע"ש: לשון ריא"ז מצה הנילושה ביין או בשמן או בדבש או בחלב אין יוצאין בה שהתורה אמרה לחם עוני ואין זה דרך עוני אלא דרך עושר והיא נקראת מצה עשירה וכן אם לשה בשאר מיני פירות כמבואר בקונט' הראיות: