שלטי הגיבורים על מועד קטן ד.

כתב הרא"ש ז"ל הרב אלפסי הביא זו המשנה כצורתה רוצה לומר דהלכה כרבנן ואע"ג דתניא בגמ' מסרגין את המטות ואין צ"ל שממתחין דברי ר"מ ור' יוסי אומר ממתחין ואין מסרגין וקי"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר"י מ"מ מדסתם לן דברי ר"מ במתני' משמע שהן עיקר ואסיקנא בגמ' דמסרגין היינו שתי וערב ושרי לה ר"מ בלא שינוי דחשיב ליה דבר האבד:

יש מביאין ראיה מכאן שמותר לתקן במועד מנעלים שנשברו וכן כתבו ראב"ן וראבי"ה וריב"א מספקא ליה וסמ"ג וטור סי' תקמ"א כתבו אסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועין ולא אמרי' דהוי דבר האבד שהרי יתקלקלו אם לא יתקנם דלא מיקרי דבר האבד אלא כשעיקר הדבר נפסד כמו מי שהפך זיתיו וכו' אבל בשביל מעט תוספת קלקול לא מיקרי דבר האבד הלכך אסור ג"כ לומר לנכרי לתקנו לו דכל מה שאסור לעשות אסור לומר לנכרי לעשותו:

רבינו כתב סתם נראה שדעתו להתיר בנין סתם וטור סי' תק"מ כתב מותר לבנות ארוות פי' אבוס שיאכלו בהם מעשה הדיוט ולבנות ספסל קטן או אצטבא לצורך המועד כתב הרי"ף יש מפרשים אצטבא בנין שעושין מאבנים או מטיט ולא נהירא דזה הוי בנין גמור אלא נ"ל אצטבא כעין ספסל שלנו נסר שמחברים לו רגלים וכן ארוות סוסים דשרי לאו בנין גמור אלא להושיב האבוס של בהמה למקומו והרא"ש כתב בסתם ונראה שדעתו להתיר אפי' של בנין:

לפי גי' סמ"ג וגירסת ר"ח גרסי' קוטרי בירי כמו בירית והן בתי שוקים ואסור למקמטן וכן בתי ידים והוא מריי"ר ורבי' גריס קטורי בידא פי' לעשות קשרי בית ידים אסור מפני שעושה מעשה אומן וכך היא גי' מיי' וגי' הטור נראה כגירסת סמ"ג: