שלטי הגיבורים על מועד קטן יד:
Shiltei HaGiborim on Moed Katan 14b · שלטי הגיבורים על מועד קטן · free full Hebrew text
Open in the reader →ופי' הרמב"ן דלעולם אסור ל' יום וקורא אותו לאלתר משום דזמן נישואין אחר מיתת אשתו ג' רגלים או ב' לכך קורא אותו לאחר ל' יום לאלתר ושאר כל המפרשים פירשו לאלתר ממש תוך ל' אבל תוך ז' ודאי כתב ר"ת שאסור לכנוס תניא אעפ"כ אסור לבא עליה עד לאחר ל' יום ופי' ר"ת דהיינו דוקא למי שיש לו בנים קטנים או מי שאין לו מי שישמשנו שאינו ממהר לישא אלא כדי שתשמשנו אבל מי שאין לו בנים וממהר לישא משום פריה ורביה מותר לכנוס ולבעול אחר ז' ומיי' לא חלק ובכולן התיר לארס ולכנוס מיד ולבעול אחר ל' והרא"ש ז"ל כתב כר"ת וכל זמן שאין לו בן ובת חשיב לא קיים פריה ורביה היו לו בנים ומתו לא קיים פריה ורביה אבל הניח בנים כבר קיים ל"ש ברא לברא וברתא לברתא ודוקא תרי מתרי אבל תרי מחד לא מעשה בא' ששידך ומת אחי המשדוכת קרוב לחופה אחר שהזמין הקרואים והתיר ר"ת שתכנס לחופה תוך ל' יום משום פריה ורביה שלו כיון ששידך זאת ואם לא ישאנה לא ישא אחרת אבל אם לא שידך אע"פ שחפץ בזאת יותר מבאחרת דבר זה אסור וכן הורה הרא"ש הלכה למעשה לא' ששידך והכין כל צרכי החופה ומתה אחות המשודכת והוא לא קיים פריה ורביה והתיר לו לכנוס ולבעול מיד אחר ז' שהיה סומך על ר"ת כיון שהיה לו הפסד בדבר אם לא יכנוס אבל בלא הפסד אמר שלא היה מתיר:
כתב הראב"ד שאפי' חדשים לבנים המגוהצים מותרים אא"כ נתנו במכבש אחר הגיהוץ ומטעם זה התיר חלוק פשתן שחתכו אפי' מהיריעה של התגר אע"פ שהתגר כובש היריעה ואינו מניחה לילך לכאן ולכאן כיון שביד החייט התופרה יוצאת לכאן ולכאן ואינו מקפיד בכך יוצא מכלל מכבש ולא משכחת כלים חדשים יוצאין מתחת מכבש אלא טלית וסדין שתפרו תחלה ונתנו לכובש וכבשו תתת המכבש אבל הרמב"ם כתב דחדשים אסורים אפי' אינן כבושין במכבש שלא הוזכר מכבש אלא אישנים וכן כתב מיי' וכן היא מסקנת הרא"ש וחדשים לבנים מגוהצים אסורין ללבוש אפי' הן של פשתן אע"ג דגבי ט"ב אמרי' כלי פשתן אין בהן משום גיהוץ היינו דוקא לגוהצן ולהניחן אבל אסור ללבוש המגוהצים הלכך הכא שאין איסור אלא בלבישה שהרי לגהץ ולהניח מותר בין בעצמו בין ע"י אחרים הלכך אין חילוק בין של צמר לפשתן ומיי' כתב דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ וכתב עליו הרמב"ן ואין זה נכון ואנו דגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם הכל מותר לאחר ז' ירושלמי על כל המתים אסור בגיהוץ עד ל' יום ובאביו ואמו עד י"ב חדש ובאבל רבתי תניא עד שיגיע הרגל ויגערו בו חביריו וכתב הרמב"ן ובגמ' דידן לא שויא חילוק בין גיהוץ דאביו ואמו לשאר קרובים וכן מיי' לא חילק בהם ומיהו סמכינן אירושלמי דברייתא דאבל רבתי דגמרינן גיהוץ מתספורת הלכך אסור באביו עד שיגיע הרגל אחר ל' ויגערו בו חביריו לומר לבוש כלים המגוהצים לכבוד הרגל וכ"כ הרא"ש:
לכן כתב הראב"ד אע"פ שבחוה"מ מותר לגלח השער שעל השפה באבל כל ל' יום אסור והרי"ץ גיאות כתב שאסור תוך ז' ומותר לאחר ז' וכ"כ בה"ג והרמב"ן כתב שאפי' תוך ז' מותר ליטול כל שער שעל השנה ומהצדדין כל שמעכב האכילה:
והקשה הרמב"ן א"כ תהא מותרת בגיהוץ וכן כל מצות ל' לא יהו נוהגות בה ע"כ נראה כדברי המפרשים דנטילת שער דשרי באשה היינו במעברת סרק על פניה וטופלתו בסיד שהוא משום תכשיט שלא תתנוול על בעלה אבל בתספורת ממש אסורה כל ל' יום כמו האיש וכ"כ הרא"ש: