עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשלטי הגיבורים על מועד קטן

שלטי הגיבורים על מועד קטן יג:

Shiltei HaGiborim on Moed Katan 13b · שלטי הגיבורים על מועד קטן · free full Hebrew text

Open in the reader →

כתב הרמב"ן הלכו מקצתן עם המת לבית הקברות ומקצתן נשארו בבית אלו שבבית נוהגים אבילותם משהחזירו פניהם מן המת ואלו שהולכין עמו אין נוהגים אלא משיסתם הגולל חזרו אותן שהלכו עם המת תוך ג' ימים מונין עם אלו שבבית לאחר ג' ימים מונין לעצמן בין שבית הקברות רחוק או קרוב בין שהיה ההולך שם גדול הבית או קטן אבל הוא פסק שאותן שחזרו מבית הקברות מונין לעולם עם אותן שבבית אפי' באו ביום ז' אפי' בית הקברות רחוק והגדול הלך שם והוא שבאו קודם שפסקו מאבילותם וע"כ כתב הלך גדול הבית לבית הקברות ובא אפי' ביום ז' אם בא אחד מהאבלים שלא היה עמהם נגרר אחריהם כאילו היה הגדול בבית והרא"ש כתב כסברא ראשונה שאינו נגרר אחריהם אא"כ חזר הגדול תוך ג' ימים כ' הרמב"ם שאין חילוק בין אם זה הבא שמע מיתת המת באותו מקום שהיה שם תחלה בין אם שמע עליו באותו מקום שנכנס שם בין אם לא שמע עד שמצא האבלים והרא"ש כתב דמיירי דוקא שלא שמע עד בואו אל אחיו דאי נודע לו ביום ב' והתחיל להתאבל לא מסתבר כלל שיקצר אבילותו בשביל שבא אל אחיו אבל בשלא התחיל כלל ובא אל אחיו מחשבינן ליה כאילו התחיל להתאבל עמהם. כתב רב נטרונאי היה במקום רחוק ונכנס ביום ג' במקום קרוב ועמד ב' ימים או ג' חשבינן ליה כאילו בא ממקום קרוב ולא נהירא:

כתב הטור והא דאמרי' על כל המתים כולן רצה חולץ רצה אינו חולץ על אביו ואמו חולץ כתב הר"ם מרוטנבורק י"מ חליצת מנעל לילך יחף לבית הקברות וכן צוה ר"י בר יהודה לילך יחף לבית הקברות ולחזור כשמתה אמו וכתב הרא"ש על ההליכה תמהתי כי עדיין לא נסתם הגולל ולא חל עליו עדיין האבילות:

ואם היתה חבורה לשם מצוה כגון קידוש החודש מותר מיד בין תוך ל' לשאר קרוביו ותוך י"ב חודש לאביו ולאמו וכתב הראב"ד וכן משיא יתום ויתומה או עני ועניה לשם שמים שאם לא יאכל שם ויעשה הוא יתבטל המעשה מותר וכל זה לא התירו אלא מל' ואילך באביו ואמו אבל תוך ל' הוא אסור לכל סעודת מצוה שבעולם והרמב"ן כתב ואינו מחוור להתיר סעודה של משיא יתום ויתומה והרא"ש הביא דברי הראב"ד ויש נוהגים להקל בכניסת בית המשתה [ולא] להסב שם בשעת שמחה [דלא אסרו אלא לאכול עמהם בשעת שמחה] אבל הכניסה שם מותרת שאין שמחה בלא אכילה ושתיה וה"ר יהודה אלברצלוני כתב כן שכתב יש נוהגים ליכנס תוך י"ב חדש לחופה לשמוע הברכה או לבקר אבל לא לאכול ויש מחמירים שאין נכנסים כלל והרמב"ם כתב שאסור ליכנס שם כלל בין בשעת אכילה בין בשעה שעוסקים שם במזמוטי חתן וכלה וכ"כ הרא"ש וכן נוהגים באשכנז דכל י"ב חדש עומד חוץ לבית לשמוע הברכות ואינו נכנס לבית כלל: