שלטי הגיבורים על מנחות ג.

כתב הטור אסור להשהותו יותר משלשים יום אלא יתקן או יגנז ואפי' קרא בו בדיעבד לא יצא כיון שהוא חסר או יתר אפי' אות אחת וחוזר לראש הסדר ע"כ והוא הולך לשטת אביו ז"ל שכתב בתשובה דהקורא בספר תורה שיש בו חסרות ויתרות או שום טעות הוי ברכה לבטלה וחוזר לקרות בספר כשר אמנם במרדכי דמגילה יש שאין להקפיד בחסרות ויתרות ושם מבואר הלכה למעשה היאך נוהגין בזה וכן בתשובות האחרונים וספר אגור עיין שם: לשון ריא"ז ונראה בעיני שבכל ספר מספרי הקדש נאמר כן וכן נראה בעיני שראוי לקרוא בו בס"ת עד שלא הספיק להגיהו אא"כ חסר הספר יריעה אחת שאינו ראוי לקרות בו כמבואר בקונט' הראיות:

בכתיבה בינונית. ואם הכתיבה גסה יתרבה השיעור וכן להיפך אם היא דקה. וכתב הרא"ש דהעמוד שעושין לה בסופה הוא בכלל זה * צ"ל ואם אין שיעור. [וכך הגיה הב"ח] ואין שיעור [בעובי] העמוד א"כ בקל יכול לכוין שיהא בהיקפה ששה כי יעשה עובי העמוד כפי הצורך: לשון ריא"ז ובקלף לא נתנו בו שיעור ויעשה כמו שירצה ובלבד שיהא ארכו כהקיפו ורבינו חננאל כתב מצוה מן המובחר לכתוב ס"ת בגויל ומלאכת כתיבת ס"ת צריכה חכמה יתירה לשער היקפו כאורכו שהרי רב הונא שהיה מגדולי חכמי התלמוד לא נזדמן לו אלא אחד משבעים ומסורת בידינו להיות ארבעים ושנים שיטין ולהיות הגוילין נקיים עבים וחזקים: