שלטי הגיבורים על מנחות ב:

סמ"ג הביא דברי רבינו וכתב עליהם והרא"ש היה מחמיר בגוסס שהרי המשנה דוחה שם במס' נזיר בפ' ג' מינין ה"מ לענין טמויי אבל לענין אחולי מחלי ואפי' לרבי יוחנן דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו ושמא אין חולק על ריש לקיש בזה שרבנן יהיו אוסרין בגוסס ע"כ והטור כתב דאסור ליכנס בבית שיש בוגוסס ומיי' כ' כרבינו:

קברי נכרים כתב מיי' שמותר לכהן לילך עליהן וכתב סמ"ג הרבה גדולים פוסקים כר"ש בן יוחאי דקברי נכרים אינן מטמאין באהל אבל רבינו יעקב פוסק שאין הלכה כרשב"י שהרי רשב"ג חולק עליו במשנה במס' אהלות וקי"ל בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו והרא"ש ז"ל כתב בתשובה בהא איכא פלוגתא דרבוותא וראיתי להרב ר' מאיר מרוטנבורג שמיחה בכהנים מלילך עליהם והמחמי' תבא עליו ברכה:

וכן אבל העובר דרך שם יכול לילך אחריו לנחמו ומטעם זה קאמר בגמ' שהיו מדלגין על הקברות לילך לקראת מלכי ישראל ונכרים דכיון דרוב ארונות אין בהם פותח טפח אין בו אלא איסורא דרבנן ולדבר מצוה לא אסרו וזה הוא דוקא בימיהם שהיו קוברים בענין שיש ביציאת הקבר פותח טפח אבל האידנא שכולה סתום אפי' יש בו אויר טפח כל כנגדו טמא מן התורה וכן כתבו מיי' וסמ"ג שדין ארונות חליק מדין קבר בזה שאפי' יש בקבר טפח פנוי המאהיל על גביו מלמעלה טמא מן התורה כדין קבר סתום:

וכתב סמ"ג וכגון שהיה נכתב בטעות ביד המוכר: