שלטי הגיבורים על מגילה ו.

כתב מיי' דשרי בג' ואסור בד' ובעל הלכות אסר ג' ושרי ב' וכ"כ הרא"ש וכתב הרמב"ן דוקא כתיבה אשורית שכותבין בה תורה נביאים וכתובים בעי שרטוט אבל כתיבה שכותבין בה כתבים ופירושים אינה צריכה שרטוט והרא"ש כתב לא ראיתי לרבותי נוהגים כן: לשון ריא"ז אפי' ג' תיבות אין כותבין בכתבי הקדש בלא שרטוט אבל ב' כותבין:

כתב סמ"ג עשין כ"ה דמגילה צריכה עבוד לשמה ובהל' מגילה כתב בשם מיי' דא"צ עבוד לשמה וצ"ע וקלפים שלנו כשרים אע"פ שאינן מעופצים וצריכה שרטוט ור"ת כתב כיון דנקראת ספר נותנין לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפורש בהדיא דהיינו דאם הטיל בה ג' חוטין כשרה אבל לכל שאר הדברים היא כס"ת לענין עבוד לשמה והיקף גויל וחטוטרות חתי"ן ותליית ההי"ן הקופי"ן וכל גופות האותיות כצורתן וזיינין של שעטנ"ז ג"ץ וחסרות ויתירות וצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו הכל כס"ת. ומיי' כתב שא"צ עבוד לשמה ואם כתב מין או עכו"ם פסולה וב"ה כתב שא"צ תגין: לשון ריא"ז הרי זה לא יצא בקריאתה עד שתהא כתובה בדיו שרגילין העולם לכתוב בו ספרים ועד שתהא כתובה על הספר שהוא עור המתוקן בתקונו או גויל או קלף:

לשון ריא"ז בן כרך המוקף חומה שהלך לעיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אם עתיד לחזור למקומו בליל י"ד קודם שיעלה עמוד השחר א"צ לקרוא עם בני העיר בליל י"ד אלא קורא בט"ו עם בני מקומו ואם אינו עתיד לחזור בליל י"ד קורא עם בני העיר בלילה וביום וכן בן עיר שהלך לכרך אם עתיד לחזור בליל ט"ו הרי זה קורא בי"ד כחובת מקומו אע"פ שהוא בכרך וא"צ לקרוא עמהם בליל ט"ו ואם אינו עתיד לחזור בליל ט"ו ה"ז קורא עם בני הכרך בלילה וביום ובתלמוד א"י נמצא שבן עיר שעקר דירתו בליל ט"ו והלך לו לכרך נתחייב לקרות עם בני מקומו בי"ד וכן נתחייב לקרות עם בני הכרך בט"ו וכן בן כרך שעקר דירתו בליל ט"ו והלך לו לעיר ונפטר מבני הכרך ומבני העיר אינו קורא לא בי"ד ולא בט"ו שהרי בי"ד לא היה בעיר ובט"ו לא היה בכרך:

כתב הרא"ש ז"ל הרב ז"ל לא רצה לפרש מלתא דרבא גם אבן עיר שהלך לכרך דלא מסתבר למימר שאם ישנו בכרך ביום י"ד שחלה עליו חובת קריאת מוקפין וישאר שם יום ט"ו ויקרא עמהם או אף אם יחזור לעירו יקרא בט"ו כיון דעדיין לא הגיע זמן קריאת מוקפים למה תחול עליו חובת קריאתו זהו סברת רש"י מיהו לישנא דתלמודא משמע דרבא קאי אכולה מתני' וכן מוכח בירושלמי ויש ליישב דברי רבא אכולה מתני' וכמו שמועיל לבן כרך להיות כבן עיר כשעמד שם ליל י"ד ומקצת היום שהוא זמן קריאתה של בני העיר וחלה עליו חובת קריאתו כמו כן מועיל לבן עיר שהלך לכרך ועמד שם עד מקצת יום י"ד כיון שבזמן חיוב קריאת בני מקומו אינו עמהם נסתלק מעליו חובת קריאת אנשי מקומו ונכלל עם בני הכרך להתחייב בזמן קריאתו וקרינא ביה מוקף בן יומו כיון שהוא בכרך בזמן קריאת בני עירו ונסתלק מעליו חובת מקומו הקוראים ביום י"ד וקרי ביה מוקף בן יומו ואף אם יחזור לעירו יקרא ביום ט"ו הרב אלפס כ' ל"ש אלא שעתיד לחזור בליל י"ד ונתעכב ולא חזר ואשמועינן שהדבר תלוי בכוונתו בשעה שיצא מביתו אם היה בדעתו להיות ליל י"ד בביתו הרי הוא כמקומו אף אם נתעכב שמה אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י"ד קורא עמהם דכתיב על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מדכתיב היהודים הפרזים למה לי למכתב בערי הפרזות הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז ומדפרוז בן יומו נקרא פרוז מוקף בן יומו נקרא נמי מוקף: