שלטי הגיבורים על מגילה יג:

עי' בפ' שלשה שאכלו אם קטן מצטרף לי':

כתב הרא"ש והאידנא לא נהגו לעשות אלא מושב אחד והכל תלוי במנהג: לשון ריא"ז ואין עושין מעמד ומושב אלא בי' שהיה דרכן בחזרתן מבית הקברות לומר שבו יקרים שבו והם יושבים ועוד אומר עמדו יקרים עמדו והן עומדין ועושין כן עד ז' פעמים כנגד ז' הבלים שבקהלת:

עי' בברכות דין פריסת שמע בפ' היה קורא רבינו טוביה הביא ראיה מאבל לפרוס על שמע בשביל אחד: לשון ריא"ז אין פורסין על שמע להעמיד ש"צ לברך ברכות של ק"ש פחות מי' לפי שצריכין לומר קדושה בברכת יוצר אור ואין אומרים קדושה אלא בי' ואם אין להם עשרה מברך כל אתד לעצמו ומדלג בברכת יוצר אור ומעביר הקדושה ואומר ואשר משרתיו לאל ברוך נעימות יתנו וכך היה מנהג מז"ה:

סמ"ג עשין כ"ז הביא דעת רש"י ותוס' וכתב בשמם דברכת אבלים שבמזון צריך י' ואין מברכין אותה בפחות מי' אמנם רבינו יהודה בשם ר"י ובשם הגאונים כתבו דהיא ברכת אבלים שהזכיר התלמוד אבל ברכת אבלים שבבהמ"ז לא הוזכר זה בתלמוד דדוקא בברכת רחבה צריכה י' ואינו רק מנהג ולכן אומרין אותה בג' וכן פי' רבינו דברכת אבלים שבתלמוד היא ברכת רחבה וכתב הטור והאידנא לית לן ברכת רחבה ולא ברכת שורה אלא הטוב והמטיב דיין אמת וי"א ברוך מנחם אבלים וטעות הוא שמכניסים בברכה דבר שאינו מן הברכה ומוסיפין על המטבע שתקנו חכמים והרמב"ן הסכים לדעת רב עמרם לומר ברוך מנחם אבלים כתב רב סעדיה שבעה ימי האבל מברך האבל לעצמו בהטיב והמטיב אל אמת ואם ברכו אחרים לפניו כך הם מברכין ויש מוסיפין בבית האבל נחם ה' אלהינו את אבילי ציון ואת אבילי ירושלים ואת אבילי עמך ישראל ואין בכך הפסד ובשבת אין אומרים אל אמת וכ"כ רב נטרונאי גאון שאין מברכין ברכת אבלים בשבת כיון שמברכין בג' או בי' לאו דברים שבצנעא הוא ובה"ג כתב שמברכין ברכת אבלים דהוי דברים שבצנעא דמי שאין לו מברכין הוא מברך לעצמו והרמב"ן כתב בירך ביחיד או בג' מברך כדרך שמברך בחול דצנעא הוא ואם אכלו אחרים עמו וברכו אין מברכין דכיון דאיכא אחרים לאו צנעא הוא ומ"מ מדברי כולם נלמוד שמברכים אל אמת כל ז':