שלטי הגיבורים על קידושין כח.

כתב רמב"ם ז"ל העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקדשה השליח ואמר לעצמי קדשתי והאשה אומרת לראשון ששלחו נתקדשתי אם לא עשה השליח בעדים הרי השליח אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו והאשה אסורה בקרובי המשלח והמשלח מותר בקרובותיה ואם הוחזק השליח בעדים הרי זו מקודשת לראשון אמרה איני יודעת למי נתקדשתי אם למשלח אם לשליח אם לא הוחזק השליח בעדים הרי זו מקודשת לשני ואם הוחזק שהוא שלוחו שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס וכתב עליו הרא"ש דבירושלמי בריש פרקין מצאתי דברים הללו ואינם מובנים לי דבריו דנהי דהוחזק השליח בעדים היאך תתקדש לראשון הרי הוא עומד וצוח אע"פ שמנני שליח בפני עדים חזרתי בו משליחותו ולעצמי קדשתיה וברישא נמי למה מותר המשלח בקרובותיה הרי הוא אומר שעשאו שליח וגם האשה אומרת שנתקדשה לו ומאי נפקא מינה במה שלא הוחזק בעדים הרי הודה שעשאו שליח וצ"ע:

סמ"ג כתב אמנם בסוף הסוגיא אומר מאי הוי עלה רב כהנא אמר אין חוששין רב פפא אמר חוששין ולא נפסק הלכה כמי וראוי להחמיר כך פסק הר"ר אליעזר ומיי' וסמ"ג כתבו בשם ה"ג [דאין חוששין וכתב הטור] דהמקדש בפסולי עדות דרבנן או בעדים שהם ספק פסולי תורה אם רוצה לכנוס חוזר ומקדש בעדים כשרים ואם לא רצה לכנוס צריכה גט מספק ואפילו אם כפרה האשה ואומרת לא קדשתני כופין אותה ליקח גט: לשון ריא"ז המקדש בעד אחד אין חוששין לקדושיו ואפילו שניהם מודים שאין דבר שבערוה פחות משני עדים שנאמר כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר על פי שנים עדים יקום דבר ואע"פ שבממון הודאת בעל דין כמאה עדים דמי אין הודאת הקדושין כהודאת ממון שהמודה בממון אינו מחייב אלא עצמו אבל המודה בקדושין בא לחייב אחרים שהרי הוא אוסר בהודאתו קרובות האשה עליו והיא אוסרת בהודאתה עליה כל אדם ונראה בעיני שאם הוחזקו באותן הקדושין ועומדין בחזקת איש ואשתו אע"פ שאין להם עדי קדושין ולא עדי ייחוד שלא נתייחדו בפני עדים הכשרים להם הואיל ומוחזק במקומן בחזקת איש ואשתו הרי חזקה זו כמו עדות ברורה גמורה כמב"ה: