שלטי הגיבורים על קידושין כג.
Shiltei HaGiborim on Kiddushin 23a · שלטי הגיבורים על קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב מיי' קדש בדבר שתינו מקפיד עליו כגון תמרה או אגוז הוי ספק קדושין:
כבר כתבנו פ"ק דפסחים דין מקדש בחמץ מו' שעות ולמעלה כתב מיי' המקדש באיסורי הנאה אפילו דרבנן כגון חמץ בשעה ששית אינה מקודשת עבר ומכרו וקדש בדמיו מקודשת אפילו באיסור דאורייתא חוץ מדמי עבודת כוכבים והרא"ש כתב המקדש באיסורי הנאה דרבנן כגון חמץ בשעה ששית או בשאר איסורין דרבנן מקודשת ומיהו המקדש בחמץ דרבנן מו' שעות ומעלה אינה מקודשת ובמוכר איסורי דאורייתא ומקדש בדמיהן דמקודשת דוקא בשמכרו לעובד כוכבים או לישראל ויודע הלוקח שהוא איסורי הנאה אבל אם אינו יודע לא חל המכר והמעות גזל ביד המוכר: לשון ריא"ז המקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת ואפילו קדשה בחמץ בשעה ששית של ערב פסח שאיסורו מד"ס הואיל ואסרוהו חכמים בהנאה הרי אין בו שוה פרוטה ואין האשה מתקדשת בו כמו שמבואר בפסחים בפרק ראשון:
במס' ע"ז פרק רב ישמעאל פרש"י דאיהו אסור לאתהנויי מהנך דמים לפי שהם דמי ערלה בידו אבל לאשה שרי לאתהנויי שאינן דמי ערלה לגבי דידה ואע"פ שנהנית במה שמתקדשת בו גבי קדושי אשה לא החמירו כל כך א"נ גבי קדושי אשה התירו משום בטול פריה ורביה:
כתב הטור השולח לחברו לקדש לו אשה וקדשה לעצמה ה"ז רמאי ומה שעשה עשוי אפילו אמר לה תחלה פלוני שלחני לקדשך ובשעת נתינת הקדושין אמר לה הרי את מקודשת לי סלקא דעתך אמינא לי דאמר לעשות שליחתי לקדשך ותהא מקודשת לראשון אפילו הכי מקודשת לשני ודוקא שהאשה שמעה והבינה יפה קודם קבלת הקדושין שאמר הרי את מקודשת לי שאל"כ אדעתא שאמר תחלה לקדשה לפלוני קבלה הקדושין ואם טעה השליח וכשהיה לו לומר הרי את מקודשת לפלוני אמר לי אין כאן בית מיחוש ואם לא רצתה להתקדש למשלח וקדשה השליח לעצמו אינו נקרא רמאי ומיהו צריך להודיעו אם יוכל. כתב מיי' העושה שליח לקדש אשה והלך וקדשה השליח אומר לעצמי קדשתי והאשה אומרת לראשון ששלחו נתקדשתי אם לא עשה השליחות בעדים הרי השליח אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו והאשה אסורה בקרובי המשלח והמשלח מותר בקרובותיה ואם הוחזק השליח בעדים הרי זו מקודשת לראשון אמרה איני יודע למי נתקדשתי אם למשלח או לשליח אם לא הוחזק השליח בעדים הרי זו מקודשת לשני ואם הוחזק שהוא שלוחו שניהם נותנים גט רצו אחד נותן גט ואחד כונס ע"כ. וכתב הרא"ש בירושלמי בריש פרקין מצא דברים הללו ואינם מובנים לי דנהי דהוחזק השליח בעדים היאך נתקדשה לראשון הרי עומד וצווח אע"פ שמינני שליח בפני עדים חזרתי משליחותי ולעצמי קדשתי וברישא נמי למה מותר המשלח בקרובותיה הרי הוא אמר שעשאו שליח וגם האשה אמרה שנתקדשה לו ומאי נפקא מינה במה שלא הוחזק השליח בעדים הרי הודה שעשאו שליח ע"כ וצ"ע: