שלטי הגיבורים על כתובות נג:

כתב הרא"ש ומיהו אם הא' סתם טענותיו ואמר אין לי עדים ואין לי ראיה והשני מצא עדים או ראיה לא הפסיד בטענת הראשון וכן אם הודה הראשון והפסיד בהודאתו לא יפסיד השני בהודאת הראשון אם הוא כופר ולא אמרי' דהפסיד במה שלא בא אלא בדבר שאין יכול לשנות בטענותיו ממה שטען הראשון ונפקא מינה שב"ד יורדין לנכסיו ואינו יכול לדחות את עצמו עד שארד עמו לדין כיון שכתבו עליו פסק דין וכתב רמב"ם ז"ל א' מן האחים שלא חלקו או מן השותפים שבא לתבוע תובע על הכל הואיל ויש לו חלק בזה הממון ואין השותף האחר יכול לומר לחבירו שדן אילו הייתי יודע שאתה תובע טענות אחרות הייתי טוען ומחייב בעל דיני שהרי אומר לו למה לא באת גם אתה לפיכך אם לא היה במדינה יש לו לחזור על בעל דין ולדון ולומר לו איני מודה בכל מה שטען שותף שלי: לשון ריא"ז ואם היה בעיר היה לו לבא לב"ד ושוב אינו יכול עכשיו לחזור ולטעון שמה שעשה חבירו בשליחתו עשה ואם לא היה להם עליו אלא טענת שבועה הואיל ונשבע לא' מהם אינו צריך לישבע לחבירו דשבועה לאחד שבועה למאה ואפי' אם לא היה אחד מהם בעיר אינו יכול לערער עליו על השבועה עוד:

וכתב ר"ח דלא אמרי' שודא דדייני אלא במקרקעי ובדיין מומחה ור"י כתב דאף במטלטלין נמי אמרי' שודא דדייני ואי שטרי הקנאה נינהו שהקנה בקנין לשניהם ואין העדים לפנינו או שהם לפנינו ואין עדי שטר זה חתומים על שטר זה שלא יוכל להתברר למי הקנה תחלה דדיינינן בהו שודא דדייני ואם העדים לפנינו והחתומים על זה חתומים על זה דיינינן על פי עדותן כתב הרמ"ה הני מילי דדיינינן שודא כגון שנתן או מכר לשנים ויצא הממון מרשות המוכר או מרשות הנותן והוא ברשות א' ממקבלי המתנה או הלקוחות דכיון שהוא לא' משניהם ואין לאחד זכות וראיה בו יותר מלחבירו דנוכל לומר נוקי ממונא בחזקת מריה הלכך דיינינן בהו שודא אבל היכא שהקנה ראובן כל נכסיו לשמעון וחזר שמעון בו ביום והקנה כל נכסיו לראובן ואין אנו יודעים מי הוא האחרון שזוכה בכל הנכסים לא דיינינן ביה שודא דלא דיינינן שודא אלא היכא שהספיקא בין מקבלי המתנה שאין לא' מהם יותר זכות בו מלחברו אבל היכא שהספק בין הנותן למקבל וכל א' וא' היה מוחזק בנכסיו תחלה מוקמינן לנכסי דכל חד וחד ברשותיה דהיינו בחזקתו הראשונה וה"מ במקרקעי א"נ במטלטלי ולא קיימי ברשותיה דחד מינייהו [אבל אי קיימא ברשותיה דחד מינייהו] מוקמינן להו בחזקתיה: לשון ריא"ז היו שניהם כתובים ביום א' או בשעה א' במקום שכותבים שעות בין שהיו שטרי כתובה בין שהיו שטרי מכר ומתנה בין שהיו שטרי הודאות והלואות בין שיש בהן קנין בין שאין בהן קנין הרי אלו דנין אותן ע"פ אומד ב"ד שב"ד אומדין דעתו של נותן למי היה חפץ להקנות תחלה וראוי לומר שלזה מסר שטרו תחלה או לזה הקנה תחלה אם הוא שטר שיש בו קנין והוא קודם לזכות והרי הוא כאילו שטרו קודם אע"פ שעדים מעידים ששטרו של ראובן נכתב בתחלת היום ושטרו של שמעון נכתב בסוף היום ולא היתה הקדמת שעות בשטר ולא היה קנין בשטר אם אומדין ב"ד דעתו של נותן כי לשמעון מסר שטרו תחלה הוא קודם לזכות שהקודם במסירה הוא כקודם בזמן אם לא היה הדיין מומחה וממונה ע"פ ראש הגלות אינו רשאי לדון ע"פ האומד אלא הרי אלו חולקין בשוה שאין דין קדימה במטלטלין וכן ביאר ר"ח:

ועל האי דשני שטרות היוצאים ביום א' כתב הרא"ש דבשטר מכר או מתנה על שדה א' מיירי אבל שטרי הודאות והלואות היוצאים ביום א' חולקים והכא לא פליג שמואל: