שלטי הגיבורים על כתובות לו

כתב הטור הבעל מוציא מיד הלקוחות שעשו אותו כלוקח בנכסים והוא לוקח תחלה לפיכך מכרה בטל לאלתר שהוא מוציא מיד הלוקח הגוף ופירי אלא לענין זה הוא מכר שאם תתאלמן או תתגרש יחזור ללוקח ואם תמות בחייו ישאר בידו ומיי' כתב הבעל מוציא מיד הלוקח פירות כל ימיה אבל לא גוף הקרקע שאין לו כלום בגוף נכסי מלוג עד שתמות מתה בחייו מוציא הגוף מיד הלוקח והרא"ש כתב כסברא ראשונה ויש מהגאונים שכתבו שהבעל צריך ליתן הדמים ללוקח כמו הכיר בה שאינו שלו ולקחה שיש לו דמים ולא עוד אלא שאם משביח הלוקח הנכסים נוטל השבח ויש מהגאונים שכתבו שנוטלן בלא דמים וכ"כ ר"ת אלא אי איתנהו לדמי בידא דאשה בעידנא דמתה שקילנא לוקח ולא מצי בעל למימר אחריני נינהו ומציאה אשכחה: לשון ריא"ז מכרה או נתנה אחר שנישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ואפי' אם נפלו לה בירושה עד שלא תתארס לו מאחר שנשאה הבעל זוכה לו כל פירות בחייה ולירש גוף הנכסים לאחר מיתתה בין קרקעות בין מטלטלין לפיכך הוא מוציא מיד הלקוחות גוף הנכסים ופירותיה בין בחיי אשתו בין לאחר מיתת אשתו כב"ה לפי שאין הבעל דומה לשאר יורשים שאין כח בהם להוציא מיד הלקוחות מה שמכרו להם מורישיהם בחייהם אלא הבעל עשאוהו בזכותו כמו לוקח ראשון והוא מוציא זכותו מיד הלקוחות שקנו אחריו ואין הבעל משלם דמים ללקוחות אלא א"כ נתנה האשה לבעלה או נשארו הדמים בעין לאחר מיתתה או נתאלמנה או נתגרשה מכרה האשה ללקוחות בטובת הנאה שהיא מוכרת בספק שאם תתאלמן או תתגרש יזכו הלקוחות ואם תמות היא ירשנה בעלה ולבסוף מתה ויורשה בעלה אין הבעל משלם דמים ללקוחות אע"פ שהאשה נתנתן לבעלה הרי על הספק נתנו מעותיהם: