שלטי הגיבורים על כתובות לא:

היה אומר ר"ת אם אדם אומר קונם כל הפירות שבעולם עלי לא חייל הואיל וא"א שלא יעבור כדאשכחן גבי האומר קונם עיני בשינה בסתם דלא חייל וכן נמי אם אמר קונם כל פירות שבעולם עלי אם אעשה דבר זה היה אומר ר"ת דלא חייל אע"ג שאפשר לו שלא לעשות אותו דבר ולא יאסרו כל הפירות עליו מ"מ כיון שהוציא בפיו כל פירות שבעולם נדר שוא הוא ולא חייל הנדר כלל ועיין בהר"ן בגיטין פרק השולח וכל יוציא דמתני' מספקא ליה לר"י אם כופין בשוטין ואין לו ראיה ברורה ואומר שאין לעשות מעשה אלא היכא דמפרש בהדיא שכופין אלא אומר לו כבר חייבוך רבנן שתוציא אם לא תוציא שרי למקרייך עבריינא דשמא הוי שלא כדין ופסול הגט ובניה ממזרין ולר"ח ג"כ אין כופין בשוטין ולזה הסכים הרא"ש:

הדירה שלא תתקשט ותלאו בתשמיש שאמר קונם תשמישך עלי אם תתקשטי היא תתקשט מיד ותאסר בתשמיש ויקיים שבעה ימים ואז יוציא ויתן כתובה נדרה היא שלא תתקשט או שאמרה קונם תשמישך עלי אם אתקשט ושמע וקיים לה יוציא מיד ויתן כתובה ומיי' כתב הדירה שלא תתקשט בעניה שנה אחת יקיים יתר מכאן יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה ובעשירה ל' יום יקיים יתר על כן יתיר נדרו או יוציא והרמ"ה כתב בעניה רגל אחד יקיים: לשון ריא"ז המדיר את אשתו שלא תתקשט מכל מיני הבשמים כגון שאמר הנאת תשמישך עלי בקונם אם תתקשט שאין בידו כח להדירה שלא תתקשט אלא בענין זה אם היתה אשה עשירה תמתין עד ל' יום אולי ימצא פתח לנדרו ואם לא נשאל על נדרו עד ל' יום יוציא ויתן כתובה ואם היתה אשה עניה תמתין עד הרגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל אם לא התיר על נדרו יוציא ויתן כתובה כמב"ה:

ואי תקשי דהכא אמרי' דאינו יכול להעמיד פרנס אלא עד שלשים יום ובפירקין דלעיל תנן המשרה את אשתו ע"י שליש אלמא יכול לפרנסה ע"י שליש כל זמן שירצה וי"ל דהדירה שאני ובירושלמי פריך ויעמיד פרנס רשות ביד אשה לומר אי אפשי להתפרנס מאחר והא תנן המשרה את אשתו ע"י שליש כאן בשקבלה עליה כאן בשלא קבלה עליה אי בשלא קבלה אפי' יום אחד נמי לא יעמוד מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו: