שלטי הגיבורים על כתובות ב:

כתב סמ"ג י"מ כי ג' ברכות ראשונות מתחילות בברוך אע"פ שסמוכות לברכות שלהם מפני שהם קצרות ואם לא היו מתחילות בברוך היו נראות כאחת והקשה הוא על זה מן הירושלמי וכתב בשם רש"י כי אין סדר הזיווג מתחיל כי אם מאשר יצר את האדם ואילך אבל שהכל ברא לכבודו נתקנה לשבח לאדון הכל שיעשה שושבין לאדם הראשון והיה ראוי לברך משעת אסיפת העם אלא שמכנסן על הכוס ויוצר האדם מפני שנבראו אדם ואשתו בב' פעמים וברכת אשר ברא מפני שהיא יחידה לפעמים לכך פותחה בברוך שאינה נחשבת ברכה הסמוכה לחברתה וכתב מיי' אם היה שם יין מביאים כוס של יין ומברך על היין תחלה ומסדר כולן על הכום ונמצא מברך ז' ברכות ויש מקומות שנוהגים להביא הדס עם יין ומברך על ההדס אחר היין ואח"כ מברך הז' ברכות ור"ן כתב אם הוא במקום שאין יין שם מצוי יקח צמוקים וישרה אותן ויסחט אותן ויברך עליו ואם לא ימצא צמוקין יברך על השכר שהכל דלא סגי בלא כסא אבל ברכת אירוסין אם לא ימצא יין אפי' יש שם שכר מברך בלא כום אירוסין דלאו מצוה מן המובחר היא אבל ברכת חתנים שהיא ו' ברכות חייב לברך על הכום בפה"ג או שהכל אם לא ימצא יין כל עיקר ואם יש שני חתנים מתברכין כאחד וכן הורה הרא"ש הלכה למעשה לברך לשני חתנים כאחד וכ"כ מיי' יש לו לאדם לישא נשים רבות כאחד ביום אחד ומברך ברכת חתנים כאחד אבל לשמחה צריך לשמוח עם כל אחת ואחת שמחה הראויה לה עם בתולה ז' ועם בעולה ג' ולא מערבין שמחה בשמחה: לשון ריא"ז ומברך תחלה על היין ומסדר הברכות הללו על הכוס שהן כולן ז' ביום הא' מברך כל ז' ברכות הללו בין בשעת נשואין בין בשעת סעודה אחר בהמ"ז:

י"מ יומא קמא סעודה ראשונה כדאמר בפסחים יומא קמא לא תלושו לי בחלבא דהיינו סעודה ראשונה ומיהו אם לא אכלו עד הלילה מברכים דלא גרע מפנים חדשות כיון דאכתי לא אכלו בני חופה ובשבת דמברכי' אף בסעודת שחרית אע"פ שבירך בליל שבת משום דכבוד יום עדיף והוי כפנים אחרים חדשות ובהשמחה במעונו לא בעי י' ואשר ברא יש שכתבו דבעי עשרה ויש שכתבו דלא בעי עשרה והכי מסתבר. כ"כ הרא"ש ז"ל:

וכתב ר"י דוקא פנים חדשות שדרך להרבות בשבילם כגון אדם חשוב ואפי' בא קודם החופה הואיל ושהה שם לכבוד החופה מברך כולם ועוד אומר ר"י כי שבת נקרא פנים חדשות ויש מקומות שנוהגין שהקהל הולכים עם החתן מבהכ"נ לביתו ביום שבת שחרית אחר התפלה ומברכין שם ז' ברכות ויראה שאינו מנהג טוב שאפי' אם יש שם מי שלא היה בשעת הברכה לא מקרי פנים חדשות כיון שאין מרבים בשבילו וכ"כ רבינו האי שאינו מנהג יפה אלא שאין איסור בדבר ושבת ויו"ט ראשון וב' הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית: לשון ריא"ז הפנים חדשות הם בני אדם שלא שמעו עדיין לא בשעת נשואין ולא בשעת סעודה כמבואר בקונטרס הראיות:

לא היו שם פנים חדשות אין מברכין ז' ברכות אלא בסעודה הראשונה ל"ש אכלו בו ביום או בלילה שלאחריו אלא שהשמחה במעונו ואשר ברא מברכין כל שלשה ונראה בזמן שמחתם אומרים אותה אפי' אין שם עשרה וי"א שגם אשר ברא צריך עשרה ולא נהירא להרא"ש: לשון ריא"ז שש ברכות הללו שביארנו למעלה אין מברכין אותן אלא בעשרה וחתנים מן המנין ומז"ה אומר שמברכין ברכת אשר ברא בלבד שלא בעשרה ור"י הלוי אומר שאף ברכת אשר ברא צריכה עשרה וכן נראה בעיני כמבואר בקונטרס הראיות:

וכתב סמ"ג האידנא ערבה כל שמחה ואין לומר אותו כלל אחר שבעה ורבי שמואל בן חפני פסק דבסעודת אירוסין אפי' ברכו ברכת אירוסין אין מברכין שהשמחה במעונו וכן דעת רשב"ט ורבינו יב"ק משפיר"ה פליגי ואמרו דלא גרע משבוע הבן דאי לא משום צערא דינוקא הוה מברכינן שהשמחה במעונו ועובדא דרב פפא בשעת שדוכין הוה ולא אירוסין ויש לדחות דדוקא שבוע הבן דכתיב שש אנכי על אמרתך ולהכי אי לאו צערא דינוקא הוה מברכין: לשון ריא"ז ואין לברך אשר ברא אחר שבעה כלל ונראה בעיני שאם הוא אוכל עם בני ביתו כדרכו כל הימים אף שהשמחה במעונו אינו מברך אחר שבעה כמבואר בקונטרס הראיות: בספר כל בו נותן טעם למה אין נוהגין עתה לומר שהשמחה במעונו קודם הנשואין ע"ש: לשון ריא"ז קודם הנשואין משעה שמטילין השעורים בגיגית לעשות השכר לצורך סעודת הנשואין או משעה שמכינים שאר הסעודה שכבר כלו סעודיהן של שמחת הנשואין הן מברכין שהשמחה במעונו כמבואר בקונטרס הראיות: