שלטי הגיבורים על כתובות כט:

ובעני המחזר על הפתחים כתב מיי' אין נותנין לו מתנה מרובה אלא מתנה מועטת ואסור להחזיר העני השואל ריק אפי' אין נותן לו אלא גרוגרת אחת שנאמר אל ישוב דך נכלם וז"ל הרא"ש אין נותנין לו מן הקופה מתנה מרובה אלא מתנה מועטת משמע דאגבאי צדקה קאי ומסתברא כדברי מיי' שעל כל אדם קאי דכיון שהוא מחזר אין האחד צריך ליתן לו די מחסורו: כתב מיי' היו לפנינו עניים הרבה ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות כולם מקדימין הכהן ללוי והלוי לישראל והישראל לחלל והחלל לשתוקי והשתוקי לאסופי והאסופי לממזר והממזר לנתין והנתין לגר והגר לעבד משוחרר בד"א בזמן שהיו שוים בחכמה אבל אם היה כהן ע"ה וממזר ת"ח ת"ח קודם וכל הקודם בחכמה קודם לחבירו ואם היה אחד מהם רבו או אביו אע"פ שיש שם גדול מהם בחכמה רבו או אביו שהוא ת"ח קודם לזה שהוא גדול ממנו: תשובת שאלה להרא"ש ששאלתם לצבור שיש להם ליתן לרב או לש"צ ואין ספוק בידם ליתן לשניהם איזה מהם קודם אם הוא רב מובהק ובקי בתורה ובהוראות ובדינים תלמיד חכם קודם ואם לאו ש"צ עדיף להוציא הרבים י"ח ושכתבתם שי"א שיכולין לשנות אפי' מת"ת לצורך ל' פשיטין להגמון בכל שנה לפי שהוא הצלת נפשות שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן ויכום ויפשיטום ערומים הדין עמהם כיון שיש בו הצלת נפשות הוא קודם:

ור"ת פירש קודם שבא ליטול אם יש לו כלי כסף מחייבים אותו למוכרם כדי שלא יצטרך ליטול מהקופה אבל אם לאחר שהתחיל כבר ליטול נזדמנו לו כלים אין מחייבין אותו למכור כדי שלא יטול וי"א שכל אלו השיעורין לא נאמרו אלא בימיהם שהיה להם קופה ותמחוי והיו מחלקין מעשר עני בכל שנה והיו נוטלין לקט שכחה ופאה לפיכך שיערו שמי שיש לו ר' זוז לא יטול לפי שיכול לעבוד בהן שנה ולשנה הבאה יהיה לו במה שיחיה אבל האידנא שאין כל זה יכול ליטול עד שיהיה לו קרן כדי להתפרנס מן הריוח תדע לך שהרי יש חילוק בין אם נושא ונותן שאז אפי' אם יש לו נ' זוז לא יטול לפי שאפשר לו להתפרנס מן הריוח אלמא הכל לפי הענין ואפשר כי בימיהם היתה ההוצאה מעוטה ואפשר להתפרנס בריוח של נ' זוז אבל האידנא א"א והכל לפי המקום והשעה: