שלטי הגיבורים על כתובות כ:

לשון ריא"ז התובעת כתובתה בב"ד בין שתבעה העיקר בין שתבעה התוספת בין כולה בין מקצתה אבדה מזונותיה ואם תבעה חוץ לב"ד לא איבדה מזונותיה ואם תבעוה לינשא ונתפייסה ואפי' כיחלה ופרכסה לא איבדה מזונותיה תבעה כתובתה בב"ד כגון שהטעוה ואמרו לה ר' פלוני אדם גדול רוצה לישא אותך לאשה וע"י כן תבעה ונודע הדבר שהיה הכל טעות ומרמה כדי להפסידה הרי זו לא אבדה מזונותיה בכך כמבואר בקונט' הראיות וכך נמצא בתלמוד א"י: והרא"ש הוציא דין זה מן הירושלמי שהיתה אלמנה אחת שרימו בה ואמרו לה שאדם גדול רוצה לישא אותה ותבעה כתובתה וכשידע רב אסי שרימו בה החזירה למזונותיה וכן אם לא רצו לזונה ומחמת זה תבעה כתובתה אין זה מן השופי ויש לה מזונות: רב אלפס לא הביא לשון הגמ' אמר רב נחמן תבעוה לינשא ונתפייסה אין לה מזונות הא לא נתפייסה יש לה מזונות. אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל אמרה מחמת פלוני בעלי יש לה מזונות מחמת בני אדם שאינן מהוגנים אין לה מזונות אמר רב חסדא זינתה אין לה מזונות ר' יוסי אומר כחלה ופרכסה אין לה מזונות ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה וכו' וס"ל לרב אלפס הא דקאמר לית הלכתא ככל הני שמעתתא קאי אכל הני דאמר לעיל הלכך לא הביא אלא הך מימרא דתובעת כתובתה והתוס' כתבו הא דקאמר לית הלכתא ככל הני שמעתתא לא קאי אלא אמלתייהו דרב חסדא ורב יוסף דאי קאי אכולהו קשה דשמואל אשמואל וכה"ג אשכחן בפ' במה מדליקין דקאמר לית הלכתא ככל הני שמעתתא ולא קאי אכלהו ונ"ל כדברי רב אלפסי ולא קשה מידי דשמואל אשמואל דודאי שמואל אית ליה [תבעוה להנשא ונתפייסה או] תבעה כתובתה אין לה מזונות ותלמודא סבר ליה כוותיה בחדא ולא באידך:

לשון ריא"ז מכרה כתובתה או שמשכנה כתובתה או שעשאה אפותיקי לאחר אפי' שלא בב"ד אבדה מזונותיה אחרי מותו מן היורשין שהרי היא כאילו גבתה כב"ה והוא שמכרה כל כתובתה אבל מקצת כתובתה ואפי' גבתה מקצת כתובתה הואיל ושלא בב"ד הוא לא אבדה מזונותיה כמב"ה:

כתב סמ"ג בשם ר"ח שבמקום שיש מנהג הלך אחר המנהג ובמקום שאין מנהג הלכה כשמואל בדיני וכ"כ הטור: לשון ריא"ז ואין היורשין יכולין לתת לה כתובתה ולבטל מזונותיה כל זמן שאינהרוצה לתבוע כתובתה לפי שהרשות בידה לתבוע או מזונות או כתובה:

כתב הרא"ש ונ"ל דלאו ראיה היא כ"כ דשמא היתה כתובתה מרובה ויותר היו חפצים שתהא ניזונת ויתפרנסו כולם מן הנכסים והאריך שם הרא"ש וכתב במסקנת דבריו ובתוספתא תניא כל הארצות כותבין כאנשי ירושלים ובירושלמי גרסי' קסרין כיהודה ושאר כל המקומות כירושלים וכן משמע מהא דתנן האשה שאמרה מת בעלי רצתה ניזונת רצתה גובה כתובתה וכ"כ רב שרירא גאון ז"ל דבמקום שאין מנהג יש לעשות כאנשי ירושלים וכשמואל: