שלטי הגיבורים על כתובות כ.

וכתב הרמ"ה ה"מ שלא נתארסה מדעת היורשים אבל נתארסה מדעת היורשין אית לה מזונות דלאו כל כמינייהו דיורשין להשיאה עצה להתארס דתפסיד מזוני ואי נמי נתארסה שלא מדעת יורשים וחזו בי דינא דליכא מאן דיהיב לה מזוני מלמדין אותה שתמאן ושקלה מזוני מאחין ע"כ: לשון ריא"ז בגרו עד שלא נתארסו או שנתארסו עד שלא בגרו בין בימי נערות בין בימי קטנות אינן ניזונות מנכסי אביהן וכשם שהאשה ניזונית מנכסי בעלה לפי כבודה ולפי כבודו כך הבנות ניזונות מנכסי אביהן לפי כבודן כמבואר בק"ה:

הביא הטור דברי רבינו וכתב דהרא"ש לא כתב כן ומיי' כתב כרבינו דהארוס חייב במזונותיה ועוד כתב מיי' דחייב מיד כשאירסה:

מיאנו בבעליהן הרי הן כמי שלא נשאו וחוזרות וניזונות כבתחלה וכן בת הממאנת יש לה מזונות מנכסי אביה אע"פ שמיאנה אמה כמב"ה:

לשון ריא"ז היבם שיבם את יבמתו נסתפקו חכמי' בבנותיהם אם יש להן מזונות מנכסי אביהם כשאר הבנות אם לאו לפיכך אין להם מזונות מספק ואם היו הנכסים מועטין ותפסו אותם הבנות למזונותיהם אין מוציאין מידם מספק אבל אם הנכסים מרובים מוצאין מידם שאף אם יש להם מזונות אין להם דבר יום ביומו כמב"ה:

וי"א שאם הבית קטן מהכיל שצריכין לשכור לה בית אחר וליתן לה בו מזונותיה משלם אלא שבזה יפה כחם שאם היא אומרת תשכרו אתם ואני אדור בבית בעלי אין שומעין לה אבל לעולם צריכים ליתן לה או בית בעלה או לשכור לה אחר וכ"כ מיי' נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר נותנין לה מדור לפי כבודה וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה. וכתב הרא"ש בשם הירושלמי לא היה שם בית ראוי לדירת אלמנה והיתומים מהו ומשני היורשים שוכרים לה בית. ואם היא אומרת בבית בעלי אני רוצה לדור והם אומרים מעות פי' נשכור לך בית במדור ונדור בבתינו הדין עם היורשים לפי שאין גוף הקרקע קנוי לה אלא לדירה בעלמא הלכך יכולים לשכור לה בית אחר וידורו הם בביתם. והא דאמרי משתמשת במדור שנשתמשת בו בחיי בעלה היינו כשיש לכולם דירה והם רוצין ליתן לה דירה פחותה. אמנם בשמעתין מוכח דכשהבית צר מוציאין אותה ואין שוכרין לה דירה דאי חייבין לשכור לה דירה פשיטא דמזונות אית לה והיאך קאמר מר בר רב אשי דלית לה מזונות: לשון ריא"ז אם לא הניח אביהן אלא בית דחוק שאינה יכולה לדור שם עם היורשין אינן חייבין ליתן לה מדור שכך כתב לה ואת תהא יתבא בביתי ולא בביקתי אלא נותנין לה מזונות בבית אביה וכן אם נפל בית אביהם אינם חייבין לבנותו שתדור היא ולא עוד אלא אמרה הניחו לי ואבנהו לי משלי אין שומעין לה שכבר נפטרו מלתת לה מדור היה המדור רעוע ובאת האלמנה לחזקו שלא יפול הרי זה ספק בתלמוד ומספק מעמידין המדור בחזקת האלמנה ואין היורשין יכולין לעכב על ידה מלחזקו ונראה בעיני שאם רוצים לבנות לה המדור כדי שיזונו אותה אצלם ולא יזונו אותה בבית אביה שומעין להם כמבואר בקונט' הראיות: