שלטי הגיבורים על כתובות יט:

ונראה דה"ה נמי שהפסידה כל שאר תנאי כתובה וכן כתב הרמב"ם המוחלת כתובתה לבעלה הפסידה כל תנאי כתובתה ואפי' מזונות לית לה ויראה מדבריו שאפי' בחייו אין לה מזונות ואני כתבתי למעלה שיש לה מזונות בחייו ולא אבדה אלא מזונות של אחר מיתה. כ' מיי' המוחלת כתובתה אינה צריכה לא קנין ולא עדים כשאר מוחלים והוא שיהיה דברים שהדעת סומכת עליהן ולא יהיה שחוק והיתול או דברי תימה אלא בדעת נכונה: לשון ריא"ז אבל אם מחלה כתובתה לבעלה הואיל ולא מפני צורך מעות עשתה כן הרי אנו דנין סתם דעתה שלגמרי נסתלקה מזכות כתובתה ואף אם תמות אין בניה יורשין כתובתה ואם מחלה איבדה שאר תנאים האמורים כמב"ה: כל דבר שהוא זכות האשה כגון פדיונה. ורפואתה ומזונותיה יכולה אשה למחול לבעלה ויכולה להתנות לו אפי' שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה שכל המתנה בדבר שבממון תנאו קיים וכן מבואר בתלמוד א"י:

כתב מיי' פוסקין לבת מזונות כסות ומדור מנכסי אביה כדרך שפוסקי' לאלמנה ומוכרים למזון הבנות בלא הכרזה כדרך שמוכרים למזון האלמנה וכסותה אלא שהאשה פוסקין לפי כבודה וכבוד בעלה [ולבנות] פוסקים להם דבר המספיק בלבד ואין הבנות נשבעות ע"כ: לשון ריא"ז ואע"פ שלא כתב לה חייב מפני שהוא תנאי ב"ד לפיכך מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים יורשין כל הנכסים והבנות ניזונות מהם ונותנין להן מזונות וכסות ומדור לדור בו עד שיתבגרו או עד שיתארסו כמב"ה: