שלטי הגיבורים על גיטין ז:

וכתב הטור ומ"מ כשיבא הבעל יכול לערער ולומר מזוייף הוא וצריך שיתקיים בחותמיו וא"צ שיהיו שניהם אדוקים בגט אלא אפי' הוא ביד הא' ואמר שהבעל עשה שניהם שלוחים להוליך גט זה לאשתו והא' נתנו במעמד חבירו ואפי' לא עשה שליח אלא הא' והשני מעיד על שליחותו אין צריך לומר וכ"כ הרמ"ה וכ' עוד דהיכא ששניהם שלוחים לא סגי דלא מסרי לה תרוייהו ומקיימי כולה מלתא בבת אחת אבל חד דמייתי אע"ג דאיכא תרי דמסהיד אשליחותיה א"נ חד דמצטרף בהדיה לא פסיקא מלתא לאכשורי ביה סתמא דהא ודאי צריך ליתנו לידה בפני עדי מסירה ואי לא מסר באפי עדי שליחות גופייהו אע"ג דמסר לה באפי סהדי אחריני לא מתכשר דה"ל שליחות דכל כת וכת חצי דבר ובהא אפי' רבנן מודי דלא מצטרפי ע"כ:

עי' פ' ארבעה אחין דברי סמ"ג גט שזמנו מאוחר כשר לגרש בו ופי' הראב"ד כשר לגרש בו משעת הכתיבה ור"ח כתב שאינו גט אלא עד הזמן שכתוב אפי' אם נתנו לה מיד כי אין הגירושין חלין אלא עד הזמן שכתוב בו ומיי' פסל גט המאוחר שכתב גט שיש עליו עדים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר או שנכתב ביום ונחתם בלילה אע"פ שהיו עסוקים באותו ענין או שכתב הגט בירושלים וטעה וכתב בלוד פסולים והרא"ש כתב כסברא ראשונה וכתב עוד שאין לסמוך על מה שפסל נכתב ביום ונחתם בלילה אע"פ שעסוקים באותו ענין. כתב עוד הרמב"ם חתך ממנו הזמן ונתנו לה או שלא כתב שם היום אלא בשבת ראשונה או שניה בחדש פלוני ולא הזכיר החדש ואפי' בשבוע פלוני כשר וכן אם כתב בו היום גרשתיה כשר שמשמע היום הזה שיצא בו הגט וכתב הטור ואיני יודע היאך מכשיר חתך ממנו הזמן דהיינו אין בו זמן וכן השיג עליו הראב"ד: לשון ריא"ז וכן אם היה זמנו מאוחר פוסל הר"מ בפ"א מהל' גירושין וכבר השבתי עליו בקונטרס הראיות וביארתי שהמאוחר כשר וכן אם היה זמנו כתוב בשנה פלונית ולא היה כתוב באיזה יום ולא באיזה חודש ואפי' לא היה כתוב באיזו שנה אלא באיזו שמיטה של יובל כשר. גט שכתוב בו גרשתי' היום כשר והוא שמבררין עדי מסירה שהיום נכתב והיום הוא זמנו אבל אם לא נתברר היום ע"י עדי מסירה הרי אינו יודע איזה יום הוא ונמצא שאין בו זמן ופסול חתך הבעל הזמן מן הגט ונתנו לאשה בלא זמן ר"מ מכשיר ואני אומר שהוא פסול ככל גט שאין בו זמן כמבואר בקונטרס הראיות:

ואף בזמן הזה דליכא למיחש לחפוי פסלינן לגט בלא זמן כדתנן ג' גיטין פסולין ובימי רבי נשנית משנה זו דאיכא למיחש שמא יחפה על בניה שהן ממזרין אי נמי שלא תיאסר עליו אם זינתה קודם גירושין אבל לאחר גירושין מותרת לחזור לו כדאיתא בפ"ב דסוטה וכתב הרא"ש והני טעמי לא מחוורן לי דאם היה ראוי לתקן זמן מהני טעמי לא הוה צריך רבי יוחנן לומר משום בת אחותו דהני טעמי שייכי בכל הנשים דאינו רוצה שיצא קול על הולד שילדה ממנו שהוא ממזר וגם אינו רוצה שתאסר עליו ואפשר דהני טעמי סעד הם לטעם דחפוי ור' יוחנן עיקר טעמא נקט והאידנא אע"ג דבטל טעם דחפוי מאינך טעמי פסלינן גט בלא זמן: