שלטי הגיבורים על גיטין ו.

ראובן שהיה לו שט"ח על לוי ואמר לו מנה יש לי בידך בשטר תנהו לשמעון במעמד שלשתי כתב מיי' שמעון קנה אותו אע"פ שלא נתן לו השטר ונשתעבדו לו הלקוחות כמו שנשתעבדו לראובן אלא שאין שמעון הזוכה יכול להוציא גוף השטר מידו של מלוה שאותיות יש בהן שני קנינים קנין הגוף וקמן השעבוד ואין אחד מהם נקנית בהקנאת חבירו אלא שמעון הוא תובע ללוה ואם כופר לו או אם הוצרך לגבות מן המשועבדים ב"ד כופין למלוה להוציא לו השטר ודנין אותו על פיו שראיה של הזוכה היא אצל המלוה ואין כובשין לו עדותו וראייתו ואם פרע הלוה לשמעון הזוכה מוציאין גוף השטר מיד המלוה ומחזירין אותו ליד הלוה: ראובן הפקיד שטרי חובות אצל שמעון ואמר לו שטרות שהפקדתי בידך תן אותם ללוי במעמד שלשתן כל זמן שלא חזר בו ראובן יש לשמעון ליתנם ללוי חזר בו יש לו להחזיר לו שכל זמן שלא קנה השעבוד שלהם לא קנה גיפם בין במסירה בין בחליפין בין במעמד שלשתן ואם כתב לו והקנה הן וכל השעבוד שבהם והמחה זה אצל אותו שמפקידין בידו המחאה זו כמו מסירה ונמצא שהן קונין לו בכתיבה ומסירה: ראובן היה לו שטר על שמעון ולוי חתום בו ומכרו ללוי העד אין לוי חשוב נוגע בדבר ולא חיישי' לחשדא שהוא חתם לו שקר כדי שיקנוהו ממנו אח"כ לפי שהעד האחר לא היה מסכים עמו להעיד שקר בשביל הנאתו של לוי ואם מכרו לשני העדים החתומים עליו חיישינן להכי ואם אין הלוה מודה בו אין יכולים לגבות: ראובן שיש לו שטר על שמעון ונתנו ללוי בכתיבה ומסירה והיה שמעון אחד מעדי המתנה ואחר עמו ורצה ראובן לחזור מן המתנה וטוען שהשטר פסול הוא לפי ששמעון נוגע בעדות הוא שרוצה להעיד כדי שיפטר מבעל דינו שהשני נוח לו הדין עמו והרי הוא חשוב נוגע בדבר: