שלטי הגיבורים על גיטין ה:

והרמ"ה כתב דוקא במצוה מחמת מיתה שקנה באמירה או במחלק כל נכסיו להרבה בני אדם וצוה לתת מכללן מנה לזה דהוי מסתמא מצוה מחמת מיתה אבל היכא דלא אקני אלא חד מנה בסתם לא קני באמירה דהוי מתנת ש"מ במקצת ובעי קנין כמו מתנת בריא והכא כיון דמנה אקני ליה ואפי' בקנין לא קנה דמטבע אינו נקנה בחליפין עד דאקני ליה אגב קרקע אי נמי דמסר ממונא ליד שליח מחיים ע"כ:

ריב"א ור"ת אומרים דאפי' בעל כרחו של לוה ושל נפקד אם א"ל במעמד שלשתן קנה והיה ר"ת אומר דמעמד שלשתן שתקנו חז"ל היינו לגבי ישראל אבל בעובד כוכבי' לא תקנו דכיון דהלכתא בלא טעמא היא הבו דלא להוסיף עלה והוסיף ר"י לבאר דג' חלוקים יש בדבר דאם הנפקד או הלוה עובד כוכבים ואמר לו ישראל תנהו לישראל אחר במעמד שלשתן לא קנה שהרי אפי' זיכה לו ע"י עובד כוכבים זכייה גמורה לא קנה ולא עדיף מעמד שלשתן מזכייה גמורה. ואם הנפקד ישראל ומקבל מתנה הוא עובד כוכבים כל זמן שאין הישראל חוזר יכול הוא ליתנו לעובד כוכבים דאפי' אם אמר לו בינו לבין עצמו מה שיש לי בידך תנהו לעובד כוכבים פשיטא שיתנהו לו כל זמן שאין הישראל חוזר בו אבל אם חוזר בו הישראל אפי' במעמד שלשתן לא קנה העובד כוכבים וחייב הנפקד להחזיר למפקיד ומיהו אם אין הנפקד יכול להשמט מן העובד כוכבים שלא יפרע לו לפי שבדיניהם הוא חייב לו כיון שא"ל ליתן אז ודאי יתן לעובד כוכבים ופטור מן המפקיד דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה כי ידע שיצטרך הנפקד לתתו לעובד כוכבים. ואם הנותן הוא עובד כוכבים והנפקד והמקבל מתנה ישראל קנה ישראל ויכול להוציאו מיד ישראל בב"ד דכיון שהפקיעו חכמים ממונו של ישראל במעמד שלשתן כ"ש ממון העובד כוכבים ועוד שגם בדיניהם הוא כך: ועוד אני אומר אם מלוה הוא והעובד כוכבי' * בטור הגי' הנותן אנס כו' קודם שיתן לישראל המקבל חייב כו' אנס והוציא בכח מן הלוה קודם שפרע לישראל חייב הלוה לפרוע [גם] לישראל שהרי כבר נתחייב לפרוע לישראל ועיין בהרא"ש באורך: