שלטי הגיבורים על גיטין ד:

והראב"ד פוסל לכתחלה ומכשירו בדיעבד הרא"ש מכשירו לכתחלה: לשון ריא"ז גט היוצא מתחת ידי אשה וחתומים בו עובדי כוכבים שאין דרך ישראל לקרות באותן שמות והיא אומרת בעלי מסרו לי בפני עדי ישראל אם העובדי כוכבים החתומים בו מערכאות שלהם שהוא מקום וועד פילוליהן שאנו מכירין בהן שאינן מריעין עצמם בקבלת שוחד הרי אשה זו מותרת בגט שהדבר ידוע שלא חתמו אלו העדים אלא ביד הבעל והבעל נתנו לה בכשרות ואם היו אותן חתומים בו הדיוטים חוששין שמא קבלו שוחד וחתמו ביד האשה וגט זה מזוייף הוא ואם באו עדי ישראל ואמרו שהבעל מסרו בפניהן מותרת וכן בשטר שחרור של עבד:

ואפי' עשאו שמעון שליח וכתב לו הרשאה לא מהני וראיה מפ' הכותב גבי יימר בר חשו דאמר ליה לשלוחיה זיל תפיס לי וקאמר התם דלא קנה אבל אפוטרופא שתפם בשביל היתומים כתב ר"ח דמהני ואם ראובן חייב ג"כ ליהודה מהני מה שתפס לצורך שמעון אע"פ שלא תפס לצורך עצמו מיגו דאיבעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה ואם הלוה אמר זכה בחפץ זה בשביל פלוני בעל חובי ודאי זכה לו ואפי' אם יש בע"ח אחרים ובמקום שאינו חב לאחרים כגון שאין לו בעלי חובות אחרים מהני תפיסה וכתב רב אלפס בתשובה דוקא דאית ליה פסידא לבע"ח כגון דמת לוה ואי לא תפיס ליה מפסיד לגמרי דנכסים דיתמי לא משתעבדי אי נמי בגברא דמפסיד נכסי' או העני וירד מנכסיו אבל אם הוא אמיד לפרוע לא מהני ורבינו פרץ כתב דלא מהני תפיסה אלא כשעבר הזמן ולא נהירא להרא"ש אלא תוך הזמן נמי מהני אם אין לו נכסים אחרים ויפסיד המלוה אי לאו הך תפיסה וכתב הרמ"ה דוקא דנקיט בע"ח שטרא בידיה דיכול השתא לקיימו בבי דינא א"נ מחייב בע"ח שבועה לא מפקי' מיניה דתופס אלא אומרים לו לישבע מיד ונוטל התופס אבל אי לית ליה ראיה מהדרינן ממונא למריה ולא מצי למימר קבעו לי זמן דאייתי ראיה: