שלטי הגיבורים על גיטין מט:

כתב בעל התרומות לוה שחייב עצמו בקנין בכך וכך לילך עם המלוה לדון בדיני עובדי כוכבים אם יש זכות למלוה בכך שיכול לזכות בדיניהן ולא בדייני ישראל אין הלוה יכול לחזור בו שאינו מועיל אחר קנין כלום וה"ז כמקבל עליו עדות עובדי כוכבים בקנין שאינו יכול לחזור בו ומכאן אני אומר הואיל וכותבין בשטרי החוב שיכול לגבות חובו בין בדיני ישראל בין בדיני העובדי כוכבי' רשאי להביאו לפני דייני עובדי כוכבים בזמן שלא היה יכול לכופו בדוני ישראל כגון שעברה עליו שמיטה וכיוצא בזה שהרי קנו מידו אבל בזמן שהיה יכול לכופו בדיני ישראל כמו בדיני עובדי כוכבים היה אסור להביאו בפני עובדי כוכבי' והקנין אינו כלום שאינו אלא קנין דברים וכמו שהקנין אינו כלום גם הקנס שהתנה על עצמו בשביל הקנין אינו כלום ואין מוציאין ממנו בב"ד אלא שאם התנה על עצמו להתחייב כך וכך לעניים או לבהכ"נ מודיעין אותו שחל הנדר עליו ואומרים לו עליך ליתן מדעתך מה שפסקת על עצמך כי זהו כמו נודר שאם לא יחלל השבת שיתן מנה לעניים שהוא חייב לשמור השבת וליתן מנה לעניים בקיום מצוה חייב באותו מנה אבל אין ב"ד מחייבין אותו ע"כ: אבל הרא"ש כתב אע"פ שכותב בשטר לידן בדיני עובדי כוכבים אין בכלל זה שלא ישמט שאין הכוונה בזה אלא שהוא אלם ולא ציית דינא שמקבל על עצמו שיכריחוהו בדיני עובדי כוכביה אבל לא שיעבור על דברי התורה וכתב עוד תשובה אע"פ שכתב בשטר לדון בדיני העובדי כוכביה לא היה רשאי לתובעו שם כל זמן שהוא ציית דינא ולא דיין ישראל רשאי לדונו בדיני העובדי כוכביה ואפי' אם יש על המלוה שט"ח לעובד כוכבי' לא היה יכול למוסרו לו זה השטר שכתוב בו שיכול לתובעו בדיני העובדי כוכבים כדי שלא יתבענו עובד כוכבים בדיני העובדי כוכבים ואם עבר ומסרו לעובד כוכבים צריך לקבל עליו כל אונסא דאיתיליד ליה ואם יעבור עליו העובד כוכבי' הדרך ויוציא ממנו יותר ממה שהישראל יכול להוציא ממנו בדיני ישראל באותו שטר או אם בא לו היזק מפני שתבעו עובד כוכבים בדינים שלהם והוצרך ליקח מליץ שיטעון בעדו וכל כיוצא בזה צריך לסלק הכל מעליו:

שאלה להרא"ש ראובן היה לו בת ומיראתו עליה פייס משמעון שיתן לה קדושין בשם לוי וכן עשה ולוי לא היה בעיר וכשבא נתרצה בדבר ויצא לה קול בעיר שהיא מקודשת ללוי: תשובה צריכה גט מלוי אפי' אם הוא כופר ואומר שמעון לא היה שלוחי ואפי' אם גם שמעון אומר כן: שאלה אחרת לאה שיצא עליה קול שנתקדשה ולא הוחזק הקול בב"ד אלא שהיה קול הברה שבלילה בצאתה מן המרחץ בא פלוני וקדשה בלא דעת קרוביה ולא נשמע הדבר מפי עדים וקרובי לאה הכריחו למקדש ליתן גט ושוב נתקדשה לאחר קדושין ודאין וגרשה האחר ורוצה להנשא לראשון שיצא עליו קול בקדושיה והשיב שאסורה לינשא לו: