שלטי הגיבורים על גיטין נ.

ודוקא תרי מתרי כדפי' כגון ששמע ראובן משמעון ולוי ושמעון ולוי שמעו מיששכר ויהודה אבל חד מבחד או תרי מחד לא אבל חד מתרי כתב הרמ"ה דהוי קלא אפי' אשה שאמרה מפי תרי ודוקא שתלו בשנים שהלכו למדה"י דמרתתי היום או למחר אתו אבל אם תולין בשנים שמתו לא הוי קלא ע"כ והרא"ש כתב דלא מהני אלא תרי מתרי וכן אם אינם מזכירין שנתקדשה לפלוני אלא שנתקדשה סתם או אפי' אומרים נתקדשה לפלוני ואומרים שנתקדשה לו בעיר אחרת או שאומרים פלוני תתתקדש היום לפלוני אינו קול:

וכל קול שיש לו אמתלא ששוברת אותו כגון שיצא הקול שקדשה על תנאי או שזרק לה קדושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו או אפי' אם יש לחוש לאמתלא לבטל הקול כגון שיש להסתפק אם יש בקדושין שוה פרוטה או שמא קטן היה אין חוששין לקול וכגון שיצא האמתלא מיד עם הקול אבל אם יצא הקול ברור ולאחר זמן יצא האמתלא אינה מבטלת הקול ומיי' כתב יצא הקול שנתקדשה ולאחר ימים יצא האמתלא אם נראין הדברים לב"ד שהם סומכין על האמתלא לא הוחזקה מקודשת ואם לא הואיל ולא נשמעה האמתלא בעת שנשמעו הקדושין אין חוששין לאמתלא ע"כ. נתברר אח"כ ע"י אותם שהוציאו קול שהוא שקר מבטלין אותו וכתב הרמ"ה דוקא שנתברר בודאי ששקר היה כגון אותם שתלה בהם הקדושין שנתקדשה בפניהם אמרו לא היו דברים מעולם אבל אם לא נתברר ששקר היה אלא באמתלא וצד ספק אע"פ שנתברר שהיה האמתלא מעיקרא אינה מבטלת הקול כיון שלא יצאה עם הקול ממש: לשון ריא"ז וכן אם אמרו תנאי היה בקדושין אין חוששין לקול הקדושין שמא לא נתקיים התנאי והוא שיצא קול התנאי עם קול הקדושין אבל אם יצא קול התנאי אחר מכן אינו מבטל קול הקדושין וכן אם אמרו שהקדושין היו ספק קרוב לה ספק קרוב לו אין חוששין לאותו הקול: נתברר הדבר אח"כ לב"ד שזה הקול האוסר' שקר היה יש מקומות שהיו מבטלים הקול ומכריזין עליו ב"ד שהוא שקר ומתירין האשה ויש מקומות שלא היו מבטלין הקול הואיל והוחזק בפי העם שלא ילמדו להקל אלא אם ניכר הדבר לעם שאפשר שהיה הדבר בטל כיצד כגון שיצא עליה קול שנתקדשה בחפץ קל אע"פ שיצא הקול על קדושי ודאית אם נתברר הדבר לב"ד מתירין אותה שאומרים העם נתברר לב"ד שלא היה בו שוה פרוטה וכן אם יצא עליה קול שנתקדשה לא' מבני פלוני והיה ביניהם קטן גם בזה אומרים העם נתברר לב"ד שקדושי קטן היו: