שלטי הגיבורים על גיטין מ.

וכתב הרמ"ה דוקא דאמר כנסי דמשמע לשם פקדון בעלמא אבל אם אמר לה מעיקרא זכי בשט"ח זה מיגו דקני' בנתינה קמייתא לצור ע"פ צליחותה אע"ג דאמר לה בתר הכי ה"ז גיטך לית לה תקנתא עד שיטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה: לשון ריא"ז הנותן גט לאשתו צריך שיאמר לה ה"ז גיטך ואם היה מדבר לה על עסקי גיטה ונתנו לה סתם ה"ז מגורשת והוא שיהיו עסוקים בעת נתינת הגט באותו ענין אבל אם פסקו מלדבר בענין גיטה אע"פ שמדברים קרוב לאותו ענין אינו גט עד שיאמר ה"ז גיטך אמר לה כנסי שט"ח זה וקראתו והרי הוא גיטה אינה מגורשת עד שיחזור ויאמר לה ה"ז גיטך ואפי' אחר שנתנו לה והוא שיאמר לה באותו מעמד מיד כמב"ה:

כתב הטור וכן אם נפל מידה בעודה ישנה אע"פ שחזרה ולקחתו אינו גט עד שיחזור ויתנו לה ויאמר ה"ז גיטך כתב הרמ"ה דה"ה אם מסר מודעא על הגט ונתנו לה ואח"כ בטל המודעא מרצונו ואמר לה תתגרשי בגט שנתתי לך כבר א"צ לחזור וליטלו ממנה כיון שמכח נתינת הבעל בא לידה אע"ג דמעיקרא לא הוי בדעתו ליתנו לה בתורת גירושין:

כתב מיי' היו שניהם עומדין ברה"ר וברשות שאינו שלהם וזרק לה קרוב לה מקודשת קרוב לו אינה מקודשת מחצה על מחצה או שהוא ספק אם קרוב לו אם קרוב לה הוי ספק קדושין כיצד קרוב לו וקרוב לה כל שהוא יכול לשומרו ולא היא זהו קרוב לו היא יכולה לשומרו ולא הוא זהו קרוב לה שניהם יכולין לשומרו זהו מחצה על מחצה ע"כ:

כתב הטור או אפי' היה מונח על גבי ידו והיא קרובה אליו ולקחתו משם אינו גט כיון שלא סייע בנטילתו או אפי' היתה ידו סגורה והגט בתוכה ופתח הוא ידו ולקחתו מתוכו שסייע בנטילתו אפ"ה אינו גט כיון שלא קירב אליה אבל אם אוחז הגט בראש הא' ומושיטו לה והיא לקחתו בראש הב' הוי גט וכן אם הגט תחוב לו תחת חגורתו על מתניו וצמצם מתניו והטה עצמו לצדה ונטלתו קרינא ביה שפיר ונתן אבל אם צמצם מתניו ולא הטה עצמו אליה או שהטה עצמו ולא צמצם מתניו לא הוי נתינה ומיי' כתב בזה שהוא גט והרא"ש כתב כסברא ראשונה: לשון ריא"ז ואם אמר לה ה"ז גיטך ואפי' אחר שנתנו לה ה"ז מגורשת וכן נראה בעיני שאם היה הגט ביד הבעל ונטלתו היא מתוך ידו אינה מגורשת שאין כאן נתינה ואם הושיט לה ידו ונטלתו היא מתוך ידו ה"ז מגורשת והוא שאמר לה ה"ז גיטך: