שלטי הגיבורים על גיטין לט:

וכתב ר"ח ז"ל אפי' לא עברו עליו אלא ט"ו יום דיו וכתב הרא"ש ואפשר שהוא מחלק הל' יום כמו ג' ימי השבוע שהם נמנין אחר השבת אע"פ שאינו דומה:

כתב סמ"ג למדנו מכאן שמגרשין בשבת כגון בשכ"מ דלא אפשר להמתין ועוד למדנו שאע"פ שאין קונין בשבת קנין שאלה בעלמא מותר ועוד למדנו דנעל לא הוי תיקון מנעל שזה אסור לעשותו בשבת אלא נעל הוי נעילת דלת ועוד למדנו שאסור לטלטל הגט בשבת ודוקא גט שמוקצה לראיה אבל שאר כתבים מותרים לטלטל שראוין לצור על פי צלוחית ומטעם זה אפי' קלף חלק אם אינו מוקצה לכתיבה מותר לטלטל וגט נמי דוקא בימיהם שלא היו לומדים תורה שבעל פה מתוך הכתב אבל עתה מותר לטלטלו שאדם יכול ללמוד הימנו כמה הלכות גט: ורשב"ם פי' שהגט מותר לטלטל אלא שלא היו יכולים להביאו אצל החולה דרך רה"ר ולא נהירא שהרי היה יכול לעשות שליח וילך שם ויתן לה הגט ואע"פ שאסור לקנות בשבת גבי ש"מ התירו כדאמרי' בפ' מי שמת קונין מש"מ ואפי' בשבת:

ר"ח כתב אפי' זרק לה גט בחצירה לא משתריא לעלמא עד דמטא לידה ותמה הרא"ש על דבריו. כתב הרמ"ה אם נתן הגט בחצירה ואח"כ באה שם ואמר לה ה"ז גיטך אע"פ שעדיין הגט שם אינה מגורשת עד שתטלנו משם או עד שיטלנו הוא משם ויתננו לה להתגרש בו דבעינן שתהא סמוכה לחצר בשעת נתינת הגט לתוכה וכן בגיטה וחצירה באין כא' בעינן שעומדת בצד החצר בשעת הנתינה ואע"ג דאזלא בתר הכי והדר אתיא ואקנייה לה חצר בתר דאתיא ואמר לה ה"ז גיטך מגורשת כיון שהיא סמוכה לחצר תחלה וסוף דה"ה בחצר דידה בעינן דתיהוי סמוכה לה בעידן דלימא לה ה"ז גיטך ואי לא סמוכה לה מתחלה ועד סוף מספקא לן ולחומרא עבדינן בה ע"כ: לשון ריא"ז אם זרק לה גט בחצירה או ברשותה בענין שביארנו הרי זו מותרת לינשא כאילו הגיע הגט לידה כמו שביאר מז"ה וכן בספר תרומה מבאר ראיותיו: