שלטי הגיבורים על גיטין לח.

כתב מיי' מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שנתקיים התנאי אם נתקיים התנאי מקודשת ואם לאו בטל הגט ואינה צריכה גט משני אבל אם נישאת ולא נתקיים התנאי בטל הגט וצריכה גט משני ע"כ. והראב"ד כתב כמדומה לי שהוא מדמה זה לאשה שהלך בעלה למדה"י ואמרו לה מת בעלך שאם נתקדשה מותרת לחזור לו ואם נישאת אסורה לחזור לו ואין הנדון דומה לראיה דלעולם אסורה לחזור לראשון דמאן מוכח שלא נתקיים התנאי שהרי בידה לקיימו והיא מגורשת גמורה ואסורה לחזור לראשון הלכך בין כך ובין כך צריכה גט משני ואסורה לראשון:

כתב הרמ"ה דוקא שאמר כל זמן שאעבור ולא אמר מעכשיו אבל אמר לה מעכשיו אם לא אעבור או על מנת שלא אעבור בשלא עבר חל הגט למפרע ואינו יכול לבטל תנאו וא"צ להאמינה ולפי מ"ש הטור בשם הרא"ש אף בתנאי דמעכשיו יכול לבטל אין חילוק וכן כל מי שנותן לגט זמן קצוב שאם לא יבא לאותו זמן שיהא גט אינו גט אא"כ יאמינה להכחישו ולומר שלא בא אף אם אמר שבא בד"א במגרש מן הנשואין אבל במגרש מן האירוסין א"צ להאמינה וכתב הרא"ש בתשובה אם כשהתנה תלה ביאתו בעדים שלא יתבטל הגט בבואו אא"כ יעידו עליו עדים שבא ועבר הזמן ואין עדים מעידים שבא הרי הוא גט אע"פ שלא האמינה. כתב הרמב"ם דוקא כשהוא עמה במדינה ונתן לה גט לאחר זמן חיישינן שמא פייס עד שיאמר נאמנת עלי שלא פייסתי וכן בכל הדברים שתלוים ברצונה ואם רצתה מחלה אותה לבעל בטל הגט דחוששין שמא פייס עד שיאמר נאמנת עלי שלא פייסתי אבל אם אינו במדינה ואמר ה"ז גט אם לא באתי בתוך י"ב חדש אין חוששין שמא בא בסתר שאין דרך בני אדם לבא בסתר ואם תם הזמן ולא בא הרי זו מגורשת ולא נהירא להרא"ש אלא בכל ענין צריך להאמינה וכ"כ הראב"ד: