שלטי הגיבורים על גיטין כ:

מיי' נמי פסק כחכמים וכ"כ הרמ"ה והרמב"ן והראב"ד ז"ל והרא"ש ז"ל פסקו כרשב"ג: והראב"ד כתב דנראה דאף דעת רב אלפס כרשב"ג מדכתב וחזינן לגאון דקא פסק הלכתא כרבנן ולא אמר ומסתברא כוותיה אלמא לא מסתבר ליה כפסקא דגאון וכן דעת ר"י דהלכה כרשב"ג כפסקא דר' יוחנן: לשון ריא"ז ואם פדאו לשם בן חורין הרי הוא בן חורין לא נתיאש ממנו רבו ראשון זה שפדאו לשם עבד נוטל פדיונו מרבו וחוזר לרבו ואם פדאו לשם בן חורין חוזר לרבו ראשון בלא כלום כדברי ר"מ ולי נראה בין שפדאו לשם עבד בין שפדאו לשם בן חורין בין לפני יאוש בין לאחר יאוש חוזר לרבו [ראשון] ונוטל פדיונו מרבו כמבואר בקונט' הראיות:

כתב הרמ"ה ואם לא זכה בהן שום אדם עד שיגדל ואין להם תקנה שבמיתת הגר לא פקע איסורא מינייהו כי גדלו נמי בתר הכי אע"ג דפקע ממונא איסורייהו לא פקע דבמאי פקע השתא הא ליכא מיתת האדון דליפקע איסורא מינייהו: לשון ריא"ז ואף העבדים הגדולים אם החזיק בעבד אחד בחיי רבו והולך ומשתעבד בו עד שמת רבו קנאו שהרי רבו פירש למיתה והוא פירש לעבדות ולא זכה הוא בעצמו במיתת האדון כמבואר בקונטרס הראיות: