שלטי הגיבורים על גיטין יט.

לשון ריא"ז השמיטה משמטת בין במלוה על פה בין במלוה בשטר ואפי' שטר שיש בו שעבוד נכסים מלוה שיש עליה משכון אינה משמטת ואפי' משכון כל שהוא וכן הכתובה אין השביעית משמטתה לפי שהוא תנאי ב"ד ודומה למעשה ב"ד וכל מעשה ב"ד אינו משמט ודין התוספת כדין הכתובה וזקפה עליה במלוה או שפרע קצתה נעשית עליו כשאר חוב והשביעית משמטתו כמו שמבואר למעלה בפ"ב וכ' הרא"ש בתשובה ששאלת שנוהגים בארץ הזאת לגבות שטרות שעברה עליהן שביעית הוי יודע שתמהתי על זה מיום בואי לארץ הזאת וצווחתי ככרוכיא ולית דמשגח בי ואמרו כי כבר נהגו כן בארץ הזאת וא"א לשנות המנהג ואמרתי מנהג כזה שהוא לעבור על ד"ת ולהוציא ממון שלא כדין אין לילך אחריו ואמרו לי כי הרבה יפוי לשון רגילין לכתוב בשטרות שהן מורין על זה שלא תהא שביעית משמטתו ודקדקתי ולא מצאתי שום תנאי ויפוי לשון שיורה על דרך זה ומה שכתבת שכתוב בשטרות שיוכל המלוה לגבות בכל צד שיוכל בין בדרכים הדתיים בין בדרכים שאינם דתיים אם הוא מתנה לגבות בדרכים שאינם דתיים הרי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה ואני מיום בואי לכאן איני דן שלא תשמט השביעית וגם איני סותר מנהגם אני מניחם לדון כמנהגם ובחשבון שנה שביעית איכא פלוגתא לר"י היתה בשנת פ"ח ולרש"י בשנת פ"ט והוא עיקר:

וששאלת אם התובע הלך והראה שטר שיש לו על חבירו והיה מתרעם ממנו קודם שביעית שלא היה יכול להשיג ממנו דין ונתנו לו ב"ד הזמנה שיזמין אותו לדין והלך והזמינו ולא הגיע לדין עד שבאת שביעית אם יהיה זה כמוסר שטרותיו לב"ד אין לנו אלא מה שאמרו חכמים המוסר שטרותיו לב"ד דוקא משום דלא קרינן ביה ולא יגוש שא"צ ליגש שב"ד נוגשים איתו אבל בנדון זה נוגש הוא: לשון ריא"ז ואע"פ שאין כח בחכמים לעקור דברי תורה יש בהם כח להפקיר ממונו של זה וליתן לזה לפי שהפקר ב"ד הפקר וכן היו כותבין הפרוזבול אנו ב"ד ח"מ בא לפנינו פלוני ופלוני ואמר לנו מוסר אני לכם פלוני ופלוני שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה ודי לו בשני דיינים ואותם הדיינים חותמין בו או העדים שהן מעידים שמסר לפני הב"ד וכותבין דבריהם בלשון עדות אפי' אם לא כתב הרי הוא כמו שכתב:

ר"ת כתב בספר הישר דשביעית נוהגת בזמן הזה מדחזינן לכולהו אמוראי שמואל ורב נחמן רבה ואביי ורבנן דבי רב אשי שהיו נוהגים שמיטת כספים ואין לכתוב פרוזבול בזמן הזה שאין אנו בקיאין ומומחין כרב אמי ורב אסי ושוב חזר בו וכתב הוא בעצמו פרוזבול והכי כתב סמ"ג מעשה היה וכתב רבינו יעקב פרוזבול מפני שהיה גדול הדור וכן ה"ה בכל דור ודור הרשות ביד גדול הדור לכותבו: לשון ריא"ז והתלמידים מוסרים דברי חובותיהם אלו לאלו ונראה בעיני שאפי' למלוה על פה יכול אדם למסור לב"ד ואין השמיטה משמטת כמבואר בקונטרס הראיות: