שלטי הגיבורים על גיטין יח:

כתב מיי' שאם נישאת קודם שתשבע הרי זו נשבעת אחר הנשואין ונוטלת כל זמן שתרצה אבל אינה נודרת ונוטלת שמא יפר הבעל וכתב סמ"ג על שם ר"י כי נדר על דעת רבים יועיל בזה וטור כתב אבל אם נישאת אינה גובה בנדרה שהבעל יפר לה אפי' נדרה על דעת רבים ואפי' נתן לה בעלה רשות שתדור על דעת ב"ד יכול לחזור ממה שהרשה ויפר לה:

כתב הטור נדר על דעת חבירו אין לו התרה אלא מדעת אותו שנדר על דעתו ודוקא שנדר על דעתו בשביל שום טובה שעשה לו כמו משה שנדר על דעת יתרו בשביל שהשיא לו בתו אבל אם מעצמו נדר על דעת חבירו יכולין להתיר לו בלא דעתו ואפי' נדר על דעתו בשביל טובה שעשה לו אם בדיעבד התירו בלא דעתו הויא התרה ומיי' לא חלק שכתב ראובן שהשביע לשמעון וענה אמן אין מתירין לשמעון אלא בפני ראובן [וכן אם נשבע ראובן או נדר שלא יהנה ממנו שמעון וניחם ונשאל לחכם אין מתירין לו אלא בפני שמעון] ואפי' אם היה שמעון קטן או עובד כוכבים כדי שידע הנדור שהתיר זה נדרו ולכך יהנה לו:

כתב הטור ואין נקרא רבים פחות מג' וכגון שיפרוט אותם על דעת פלוני ופלוני ופלוני אבל אם אומר בכלל על דעת רבים יש לו התרה וכתב סמ"ג בשם ר"ת שאם נדר בפני ג' אפי' לא פרט אותן רבים שעומדין לפניו קאמר ונדר שנדר מעצמו על דעת שנים יש לו התרה אפי' בלא דעתם ונדר שהודר ברבים יש לו התרה וחרמים שהיו מטילים הקהל לא מקרי על דעת רבים אע"פ שיאמר על דעת המקום ויש להם התרה בלא פתח וחרטה וא"צ לא יחיד מומחה ולא ג' הדיוטות שאינן אלא כעין גזירה ונדוי לכל מי שיעבור על גזירתם הלכך נודרין ומתירין הם בעצמם ומההיא דצריך לפרט הנדר כתב מיי' דנודר אינו עושה שליח לישאל על נדרו והרא"ש כתב שיוכל לשלוח לחכם בכתב את נדרו והוא יודע שמתחרט ומתיר לו:

וכ"כ מיי' חתמו בו שנים ועבר ונתנו בינו לבינה או שנמצאו עדי מסירה פסולים ה"ז כשר הואיל ועדים שבו כשרים והרי הוא יוצא מתחת ידה ויש מהגאונים שהורו שהוא פסול והרא"ש כתב כדברי הגאונים:

ולהני טעמי אף לכתחלה מתירין הנדר שלא בפניו רק שתודיע לו ההיתר וטעמא דגמ' דילן עיקר ואין להתיר לו אלא בפניו פירוש בידיעתו כמו אין חבין לאדם שלא בפניו עכ"ל הרא"ש ז"ל: