שלטי הגיבורים על גיטין יז.

לשון ריא"ז מי שכפו אותו ב"ד לתת גט לאשתו וצוה לעדים ולכתוב ולחתום וחזר ובטל שליחותו ועוד כפו אותו וחזר וצוה להם וסתמו העדים אזניהם שאם יבטל לא ישמעו בטולו אע"פ שראוהו שרץ אחריהם ונראה שדעתו לבטל כל זמן שלא שמעו העדים בטולו [ולא האשה] ולא השליח הרי גט בחזקת כשרותו עומד. ומז"ה אומר שאין סומכים על הלכה זו וחוששין על גט זה משום ביטול וכבר ביארתי שהלכה זו עיקר. הרי שכפה אותו הדיין לתת גט לאשתו וצוה לעדי' לכתוב ולחתום וחזר ואמר להם הנה הדיין מצווה לכם שיהיה גט זה בטל הרי הוא כאילו בטלו ומפני פחד הכפייה הוא תולה בדיין וצריך להרשותו וליכתב עוד גט שני אחר שבטל הראשון:

ובפרק חזקת הבתים מפרש דבגט ובמתנה אין צריכים העדים להכיר אנסו דגלוי מלתא בעלמא הוא ואפי' אם האונס שאמר היה שקר מ"מ הרי אומר שאינו חפץ בגט. ואם מסר מודעא ואמר בפני העדים אם אבטלנה לא תיבטל אם ביטל מודעא [ומודעא] דמודעא עד סוף כל מודעא הכל בטל שכשם שבטולו מועיל על מודעא אחת כדאיתא בערכין גם מועיל על כמה מודעות ועל כל התנאים שהתנה וכן עמא דבר ודלא כמ"ש הרמב"ם ז"ל (והביאו הר"ן עיין בזה הדף) עכ"ל הרא"ש וכתב עוד והמגרש אשה מרצונו ולא בטל מודעא אין בו חשש דכיון דמדעתו מגרשה אין חשוד לקלקלה:

ששאלת ראובן מינה שליח להוליך גט לאשתו בכל מקום שימצאנה ואמר לשליח אם תאבה האשה ללכת אחריך ולבא אלי באשביל"ה אקיימנה ואם לא תאבה פטור אותה בגט והשליח הביאה עמו לאשביל"ה והוא מקום שנמסר בו השליחות ובבואם שמה השליח והאשה כבר הוחזק ראובן בדרך והאשה תובעת שיגרשנה בגט זה ונסתפקת אם יכול לגרשה: תשובה הגט כשר לגרש בו כי לא בטלו הבעל ולא נתבטל בשביל שבאה לאשביל"ה כי התנה אם תבא אלי אקיימנה והיא לא באה אליו לאשביל"ה כי פנה משם טרם בואה ואפי' אם היה עדיין ראובן באשביל"ה כשבאו שמה האשה והשליח ולא היה רוצה להתפייס עמה היה יכול השליח ליתן הגט כי לא הטיל תנאי במנוי השליחות שיתבטל אם תבא האשה לאשביל"ה אלא דברים בעלמא אמר אם תבא עמך אקיימנה וגלוי דעתא בגיטא לאו מלתא היא:

נראה לר"י אפי' אם לא כתב שם העיר כלל שהיה טוב דדוקא אם שינה הוא פסול דהוא מזוייף מתוכו וראיה מהא דהכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן ושם העיר לא הזכיר וכל התקנה שהתקינו לכתוב מקום הלידה העיקר משום שלא יהא לעז משני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת דלכן כותבין סימן בעלמא מקום הלידה וראיתי לרבינו יצחק מדינפיר"ה ורבנים גדולים שהיו עושים מעשה אומרים להני דכתבי גיטא אם מקום הלידה מרופה בידם יניחו מלכתוב והיכא דשינה מקום הלידה יש מחלוקת:

כתב סמ"ג כתוב בה"ג בתקון טופסי גיטין שצריך לכתוב כל שום וחניכא דאית ליה ולא נתיישב לרבינו יעקב כי אדם שאין לו שום חניכה ושום כנוי וכתבו בגט כל שום וחניכה דאית ליה יאמרו שזה אדם אחר שיש לו כנוי ותיקן לכתוב אני פלוני עיקר השם דמתקרי פלוני שם הטפל או המכונה פלוני כדאמר בגמ' אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי ואם אין לו שום חניכה לא יכתבנו כלל. ועל גט של מומר לעבודת כוכבים שגרש אשתו כבר שאלו את ר' יעקב אם צריך לכתוב בגט שם שלו עם שם של יהודית והשיב חלילה שלא להזכיר שם מומר לעבודת כוכבים בתורת משה וישראל ואין לכותבו כלל דשם של יהודי לא גרע מחניכתו וחניכתה דתנן בפ' המגרש דכשר ופי' בערוך אע"פ שלא כתב שם המובהק ועוד תניא בתוספתא גר ששינה שמו לשם עובד כוכבים כשר וכן אתה אומר בגיורת וכ"ש ישראל מומר לעבודת כוכבים ששינה שמו לשם ישראל שהוא כשר. ואף לכתחלה אין לו לכתוב רק שם של ישראל ואם כתב בגט שם של יהודי וכל שום וחניכה אית ליה טוב הדבר ואם יש לא' מהם שני שמות כותבים שם העיקר שנו וכל שום וחניכה דאית ליה אבל אין כותבין שם הטפל וכל שום וחניכה דאית ליה כדאמר לכתחלה אבל בדיעבד אפי' לא נכתב אלא א' מהם כשר ומיי' פשל שכתב כתב השם שאין ידוע ותו כתב וכל שום וחניכה שיש לו ה"ז פסול והרא"ש כתב כסברא ראשונה. ומומר לעבודת כוכבים אין לו לגרש אלא בשיש ישראל ואם גרש בשם עובד כוכבים אפי' דכתיב וכל שום שיש לו פסול וגר ששנה וכתב שמו של עובד כוכבים כשר. והני ספרי דפלגי יקרא לבעלי זרועות וכתבי פלוני החכם או רב או נשיא אע"ג דלא קרו ליה אינשי הכי ואיהו נמי לאו בר הכי אין זה שינה שמו והגט כשר כיון דקרו ליה בשמיה בפירוש אע"ג דפלגי יקרא דלא חזו ליה לאו שנוי השם הוא וכן כתב ר"ת: כתב הרא"ש בתשובה שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא בכנויו או אפי' לא הזכיר כלל שהוא כשר וכתב עוד על א' ששמו יוסף בן שמעון והמיר אביו דתו לעבודת כוכבים והבן היה לו לגרש ולא רצה להזכיר שם אביו וכתב יוסף בן שמואל שהגט פסול שהרואה אומר אחר מגרשה כי שם בעלה יוסף בן שמעון וזה היה יוסף בן שמואל: לשון ריא"ז צריך לכתוב בגט כל השמות שיש לו לאיש המגרש ולאשה המתגרשת שאם קורין אותו בשני שמות בין שקורין אותו בעירו בשני שמותיו ובין שקורין אותו בעיר בשם אחד ובעיר אחרת קורין אותו בשם אחר הואיל והוחזק שיש לו שני שמות צריך לכתוב בגט שני שמותיו ואם כתב א' מן השמות בלבד ה"ז גט פסול היו רוב בני העיר קורין אותו יוסף והמיעוט קורין אותו שמעון צריך לכתוב יוסף הנקרא שמעון ואל יכתוב שמעון הנקרא יוסף הלך זה שיש לו שני שמות במקום שאין לו אלא שם אחד ה"ז מגרש את אשתו באותו שם הידוע לו בלבד ואם רוצה לשלוח גט במקום שיודעים לו שם אחר צריך לכתוב שני שמותיו כמו שביארנו וכך ראוי לומר על מי שהמיר לעבודת כוכבים ושינה שמו בשם עובד כוכבים שצריך לכתוב שם היהדות ושם העובד כוכבים אנא פלוני דמקרינא בארמיותי כך וכך וכן הדין בשמות האשה המתגרשת ואפי' היה שמה כפתא וכתבו תפתא [הוי] שינוי השם. כתב חניכת אבותיהם כשבא לכתוב פלוני בן פלוני לא כתב שם אביו אלא חניכת זקנו שהיה גדול המשפחה ובני המשפחה נקראים על שמו כשר ובלבד שיכתוב שם המגרש ושם המתגרשת ואין כותבין חניכות אלא עד שלשה דורות ואם כתב משלשה דורות ולמעלה הרי הוא כשנוי השם ופסול: זה שכותבין בגט אנא פלוני וכל שום וחניכה דאית לי בלא צורך הוי שמי שאין לו אלא שם א' בלבד כותב שמו ודיו ואם הוחזק בשני שמות צריך לכתוב שני שמותיו כמ"ש ומה שכותבים וכל שום וחניכה לא מעלה ולא מוריד כמו שביאר מז"ה בפסקיו ועיין פ' הזורק ופרק המגרש: