שלטי הגיבורים על גיטין טז:

תשובה להרא"ש אשה שמנתה שליח לקבל גיטה מיד בעלה בכל מקום שימצאנו וכאשר ארכו לה הימים עשתה שליח אח"כ ג"כ לבקשו ואח"כ בא השליח הראשון והביא הגט ואין ידוע אם הגיע לידו קודם מנוי השני אם לאו ונסתפקת אם מנוי שליחות השני הוי בטול שליחות הראשון דע כי לא נתבטל שליחות הראשון בכך ושניהם שלוחים ואי זה מהם שמביא הגט היא מתגרשת בו ע"כ וגם מ"ש שאפילו נתנה רשות לשליח קבלה לעשות אחר שאינו יכול לעשותו משום דמילי לא מימסרא לשליח לא נהירא דלא אמרי' מילי לא מימסרן לשליח אלא כשמוסר לו דבר לעשותו איני יכול למוסרו לאחר אבל כשאמר לו בהדיא לומר לאחר לחותמו יכול לעשותו כדאמרי' לקמן באומר לשנים אמרו לפלוני ויכתו בלפלוני ופלוני ויחתמו דלא הוי מילי:

כתב סמ"ג לפי לשון התלמוד משמע שאין כח לבעל לבטל גוף הגט ובמס' קדושין פ' האומר מוכח דאם הבעל ביטל הגט בפירוש מודה רב נחמן שבטל וגירסה זו תופס ר"מ עיקר ויש ראיה לגירסא זו מפ"ב דגיטין ועכשיו קשה דמה מועיל ביטול מודעות שנוהגין עתה לעשות בשעת נתינה והלא יש לחוש שמא ביטל גוף הגט ומודה רב נחמן בזה שאינו יכול לחזור ולגרש בו לפי הגירסא דפ' האומר וכתב מיי' וז"ל א"כ מה תקנה בדבר זה שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו שכל הדברים שמ סרת שגורמים כשיתקיימו אותן הדברים לבטל הגט הרי הן בטלים והוא אומר להן הן ואח"כ אומר להן לכתוב ולחתום וליתן לה ולא יניחוהו לילך עד שיגיע הגט לידה כדי שלא יצא ויבטלנו ובספר התרומה כתב שלאחר שאמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום אינו יכול לבטלו שלא בפניהם כיון שצוה להם לעשות מעשה וכן משמע פרק השולח לפיכך אם קודם שנגמר הגט או לאחר שנגמר בטלו הבעל לפניהם אז אין מועיל ביטול מודעא אמנם אדם ששולח גט לאשתו במקום אחר דקי"ל הלכה כרבי דיכול לבטל השליח שלא בפניו נכון הדבר לומר לבעל לעשות שבועה שלא יפסלנו כששולח גט לאשתו בעד א' וצריך להתיישב בדבר כתב הרא"ש ואם מסר מודעא ואמר אף אם אבטלנה לא תבטל אם בטל מודעא ומודעא דמודעי עד סוף כל מודעי כשם שהועיל בטולו על מודעא א' כך מועיל על כמה מודעות ועל כל תנאי שהתנה וכן עמא דבר דלא כמיי' שכתב אמר גט זה שאכתוב לאשתי בטל הוא וכל דבר שאבטל בו מודעא זו הרי זה בטל וכתב אחרי כן גט ונתנו לה אע"פ שבטל המודעא קודם שיכתוב הגט ויתנו לה הרי הגט בטל א"כ מה תקנת דבר זה שיאמרו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו שכל הדברים שמסרת שגורמים שכשיתקיימו אותן הדברים לבטל גט זה הרי הן בעלים והוא אומר כן ואח"כ אומר להם לכתוב ולחתום וליתן לה ולא יניחנו לילך עד שיגיע הגט לידה כדי שלא יבא לבטלו ולא המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין ע"כ. והמגרש אשתו מרצונו אין כאן חשש דכיון דמדעתו מגרשה אינו חשוד לקלקלה בידי שמים ע"כ להרא"ש ומ"מ טוב לכתחלה שיבטל כל מודעא ואפי' מרצונו: לשון ריא"ז מי שמסר מודעא על הגט ואמר בפני עדים גט זה שאני רוצה לתת לאשתי אני מבטלו בפניכם אע"פ שמרצונו הוא זימן הגט בלי שום כפייה הואיל ומסר עליו מודעא מקודם בטל הגט ואפי' כפו אותו ב"ד אח"כ עד שנתן הגט מרצונו לא בטל המודעא בכך וגיטו בטל עד שיבטל המודעא שמסר עליו בפירוש ואם מסר מודעא על בטול המודעא ואמר שבאונס אני מבטל ולא בלב שלם הרי המודעא עומדת במקומה עד שיבטל גם המודעא השניה או כל מודעא שמסר כמו שכתוב בדברי הגאונים והמוסר מודעא על הגט היו מכין אותו מכת מרדות מפני שאין האשה יודעת ותינשא בגט בטל כמו שמבואר בפרק רבן גמליאל: