שלטי הגיבורים על גיטין יג:

הרא"ש ז"ל פסק בפ"ב דכתובות דרב מודה דחיישינן למחזי כשיקרא בקיום שטרות ודלא כרב אלפס שפסק דליתא לדרב פפא כלל:

אבל לא מצאו לאלתר כיון שאינו יודע אם עבר אדם שם אם לאו ואין לו טביעות עין וסימן בכלי ולא בגט פסול דשמא לא זה הגט (שנתנה) [שנאבד] אלא אחר ששמו כשמו של זה כתבו ונפל ממנו (ואפי' אם עדים מעידים שהאחר שהוחזק בשמו של זה כתבו ונפל ממנו) ואפי' אם עדים מעידים שהאחר שהוחזק בשמו של זה לא היה בעיר כשנכתב הגט פסול וכן אם ראה שעבר אדם שם פסול אפי' לא שכיחי שיירות ולא הוחזקו שני יוסף בן שמעון ואפי' היה עובד כוכבים שעבר שם אא"כ עדי הגט אומרים מעולם לא חתמנו על גט אחר ששמו כשם האיש הזה אז הוא כשר אפי' אם אינם מעידים שזה התובעו הוא אותו שחתמו לו:

כתב הרא"ש ואע"ג דלאו צורבא מרבנן הוא מהמנינן ליה במיגו דאי בעי אמר לא אבדתי דע"ה נמי אית ליה טביעות עינא כדאמר בפרק גט פשוט האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא וכו' ובפ' כל הבשר מוכח דכ"ע אית להו טביעות עינא והא דלא מהדרינן לע"ה בטביעות עין אע"ג דעדיף מסימנין משום דלא מהמנינן ליה והכא דמצאו הוא עצמו נאמן במיגו: לשון ריא"ז גט שנפל מיד הבעל או מיד שלוחו ומצאו זה שאבד ממנו אם מצאו לאלתר שידוע שלא עבר אדם שם ה"ז גט כשר אם אינו ידוע אם עבר אדם שם אם לאו חוששים שמא גט זה מאחר נפל ולשם אחר נכתב ששמו כשמו של זה ואם גירש בו את אשתו הרי זו ספק מגורשת בד"א כשהיו השיירות מצויות באותו מקום אבל אם לא היו השיירות מצויות באותו מקום אע"פ שמצא זה גיטו לזמן מרובה ואע"פ שאין יודע אם עבר שם אדם אחר אם לאו אין חוששין שמא מאחר נפל זה הגט אלא הרי הוא גיטו ואפי' במקום שהשיירות מצויות שם אין חוששין לגט אחר אלא אם הוחזקו באותו מקום שני בני אדם ששמותיהם שוין כגון שני יוסף בן שמעון בעיר אחת ואע"פ שביום שנכתב הגט לא היה יוסף בן שמעון אחר באותה העיר שנכתב הגט חוששין שמא אמר לעדים במקום אחר לכתוב גט לאשתו והם לא כתבו אותו עד שהגיעו לאותו העיר שהגט כתוב בו ושמא ליוסף בן שמעון אחר הוא זה הגט שהוא בן עירו כמו שמבואר ביבמות ואע"פ שאין שמות נשותיהם שוין חוששין שמא קידש זה אשה אחרת ששמה כשם אשתו של זה וכתב לה אבל אם לא הוחזקו שם שני בני אדם ששמותיהן שוין אין חוששין שם לגט אחר ואפי' במקום שהשיירות מצויות אלא הרי הוא גיטה ומגרש בו את אשתו כמו שביאר מז"ה:

וכתב הרמ"ה אע"ג שאינן מעידים בפירוש שזהו חתימת ידם כגון שאין הגט עתה בפנינו אפ"ה כשר וכגון דלא איתחזק דאיכא עדים אחרים ששמם כשמם של אלו אבל אם יש עדים אחרים ששמם כשמם של אלו אינו כשר עד שיעידו שזהו חתימת ידם או שיאמרו העדים אנו מכירין הגט שיש בו סימן מובהק שיש בו נקב בצד אות פלוני ואפי' אינם אומרים הסימן אלא אחר שיראו אותו ואם התובעו אומר הסימן אינו מועיל אא"כ אמר אותו קודם שיראה הגט אבל בטביעות עין אין מחזירין אותו לתובעו שאין מועיל טביעות עין להכשירו אלא כשמוצאו אותו עצמו שאבד לו: