שלטי הגיבורים על עירובין ז:

לשון ריא"ז מערבין לכהן בבית הקברות שהרי יכול ליכנס שם ולטול עירובו ע"י שידה תיבה ומגדל שהן כלי עץ גדולים שאינן ראויין להטלטל מלאים וריקנין ואינן מקבלין טומאה וחוצצין בפני הטומאה כמבואר בקונטרס הראיות ואע"פ שהקבר אסור בהנאה ואסור לאדם להביא בו חפציו דעירוב אינו אלא לדבר מצוה והמצות לא נתנו לישראל ליהנות בהן. כתב רש"י ז"ל דרבי יהודה ות"ק דיליה סברי כסומכוס דאמר מידי דחזי ליה למיכלי' בההיא שעתא בעינן ולי נראה דאין זה תלוי במחלוקת סומכוס ורבנן דלא פליגי אלא בהא דסומכוס סברי מידי דחזי ליה למיכל בעינן ורבנן סברי כיון דחזי לאינשי דעלמא מערבין לו בה אבל לכו"ע בעינן שיוכל המערב להגיע לעירובו ובע"א לא קנה שביתה ולית הלכתא כסומכוס ואע"ג דסתם משנה דמס' כלאים כותיה משום דב"ה סברי כרבנן וכן רב הונא דאמר שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה והא דתנן במתניתין והכהנים בחלה ובתרומה לא הוי כמחלוקת ואח"כ סתם דהוא הדין לישראל נמי אלא אורחא דמילתיה נקט כהנים שתרומה וחלה מצויה להם ועוד דהך משנה נמי שנויה בפ' כל שעה והתם דוקא כהנים וההיא לישנא תנא נמי הכא וכתב רמז"ל דלית הלכתא כרבי יהודה דאף על גב דאמר שמואל לקמן בפרק כל גגות בכל מקום שאמר רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו ועוד אמר בפרק מי שהוציאוהו הלכה כדברי המיקל בעירובין ואפילו יחיד במקום רבים בהא לית הלכתא כוותיה דכיון דתליא פלוגתא בפלוגתא דרבי ורבי יוסי ברבי יהודה דר' דמטמא קסבר אהל זרוק לא שמיה אהל וקי"ל הלכה כרבי מחבירו:

לשון ריא"ז החומץ שיעורו כדי לטבל בו ירק הנאכל בב' סעודות של פת והוא רביעית הלוג כמבואר בקונטרס הראיות בפרק הדר: