שלטי הגיבורים על עירובין לב.

כתב הר"ז הלוי ז"ל דהך מתני' דהקורא בספר על האיסקופה אוקמא רבה באסקופה הנדרסת משום בזיון כתבי הקדש שרו ליה רבנן ואתיא ככולי עלמא ומקשה לו אביי מבריי' דמיפלגי בין תוך ד"א לחוץ ד"א ואוקי לה איהו באסקופת כרמלית ופריך עליה תלמודא ומוקי באסקופה ארוכה דאדהכי והכי מדכר והאי שינויא דלא כהלכתא דקי"ל כרבה דאמר לא יקרא שמא יטה אפי' גבוה שתי מרדעות ולא אמר אדהכי והכי מדכר ותו אוקי לה אפי' באיסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקודש עיוני מעיין בהו ונחו להו ומסיק לה כבן עזאי דתנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה פטור ואוקימנא דלא כבן עזאי הלכך סתמא דרבים עדיף ולא סמכינן על ברייתא אלא על תנא דמתניתין דלא מפליג בין נתגלגל תוך ד"א ברה"ר ובין נתגלגל חוץ לד"א דלעולם גוללו אצלו ובאסקופה הנדרסת וכדרבה:

וכן אם היה עומד על האסקופה הסמוכה לביתו שהיא רחבה ד' ואינה גבוהה י' שהיא כרמלית ונתגלגל ראש הספר מידו לרה"ר ה"ז אסור לגוללו אצלו גזרה שמא יפול כולו מידו ויכניסנו לתוך ביתו והמכניס מרה"ר לרה"י דרך כרמלית חייב מה"ת כמבואר בקונט' הראיות: היה עומד על הגג ונתגלגל הספר מידו לכרמלית הרי זה מותר לגוללו אצלו לכתחלה הואיל וראשו האחד בידו שהרי אפילו יפול כולו ויביאנו אצלו אין בו איסור תורה: הזיזין היוצאין מכותל ביתו ע"ג רה"ר אם הם רחבים ד' על ד' טפחים מותר ליתן בהן וליטול מהן דרך חלון והוא שהיו כלים הנשברים כגון כלי זכוכית וכלי חרס אבל כלים שאינן נשברים אסורין שמא יפלו לרה"ר ויכניסם לרה"י אם לא היו הזיזים רחבים ד' אפילו בכלים נשברים אסור להשתמש בהן שבידוע שהן נופלין והרי הוא כמתכוין לזורקן לרה"ר:

משמע מדברי רבינו אפילו נתגלגלו חוץ לד"א גוללו אצלו ומיי' כ' שאם נתגלגל חוץ לד"א שאינו גוללו אצלו. ומיימון לא חלק בין כותל משופע או לא אלא לעולם כל שלא נח ע"ג קרקע גוללו אצלו וצ"ע : לשון ריא"ז הקורא בספר על הגג ונתגלגל ראש הספר מידו וראשו האחד מונח בידו אם היה ראשו המתגלגל מסולק מן הארץ כל שהוא ומונח באויר הרי זה גוללו אצלו הואיל והיה ראשו האחד בידיו הגיע ראשו לארץ הרי זה אסור לגוללו אצלו וכן אם הגיע בכותל משופע ונח בשיפועו של כותל והיה סמוך לארץ פחות מי' טפחים הרי הוא כאילו נח בארץ הואיל והגיע באויר רה"ר ואסור לגוללו אצלו כיצד הוא עושה הופכו על הכתב שיהא הכתב מכוסה ולא יהא מוטל בבזיון ולכסותו בבגד אי אפשר שאסור לשלשל בגד מרה"י לרה"ר כמבואר בקונטרס הראיות:

למיימוני היתה לו גירסא אחרת בזה כמו שכתב מגיד משנה שם: לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם היה למטה מן הזיזין כרמלית מותר להשתמש בהן מחלונות אע"פ שהן פחותים מד"א ואפילו בכלים שאינן נשברים שאפילו אם הוא מתכוין שיפלו לארץ הרי כחו בכרמלית ולא גזרו כמבואר בקונטרס הראיות:

לשון ריא"ז היה עומד ברשות היחיד ופי אמתו ברשות הרבים ומשתין הרי זו ספק בתלמוד ומספק אסור וכן אם עמד ברשות היחיד ומשתין ברשות היחיד והן מתגלגלין ויורדין ברשות הרבים אסור כמבואר בתלמוד ארץ ישראל ונראה בעיני שאם הם מתגלגלין ויורדין לכרמלית מותר שלא גזרו כחו בכרמלית: